ישיבת מועצה מס' 17 · ז. דוח הוועדה להנצחת זכרם של נרצחי טרור מישיבה מס' 3
מסמכים נוספים באותה ישיבה: סדר יום ישיבת מועצה מס' 17 (ישיבה מן המנין לחודש מרץ) · א. דוח ועדת כספים מישיבה מס' 11 · א1. נספח א' לוועדת כספים מס' 11 · א2. נספח ב' לוועדת כספים מס' 11 · א3. נספח ג' לוועדת כספים מס' 11 · ב. דוח הוועדה למינהלים קהילתיים מישיבה מס' 2 · ג. דוח ועדת מנגנון מישיבה מס' 7 · ד. דוח הוועדה למסירת עבודות הפטורות ממכרז מישיבה מס' 27 · ה. הוועדה לקליטת עליה מישיבה מס' 4 · ו. דוח הוועדה לפיתוח כלכלי ותעסוקה מישיבה מס' 4 · ח. דוח מועצת גמלאים מישיבה מס' 1 · ט. דוח ועדת תרומות מישיבה מס 4 · י. דוח ועדת ביקורת מישיבה מס' 16 · יא. דוח ועדת ביקורת מישיבה מס' 17 · דוח ישיבת מועצה מס' 17 כולל נספחים ותמליל
ועדת הנצחת זכרם של נפגעי טרור – מספר 3
מתאריך כ’ באדר תשפ”ה ()20.03.2025
ועדת הנצחת זכרם של נפגעי טרור – תמליל
מספר הוועדה: 3
מקום ההתכנסות: אולם הנהלה 2
תאריך הוועדה: כ’ באדר תשפ”ה ()20.03.2025
מזכירת הוועדה בדיון: אור בוזגלו
שעת תחילת הוועדה: 16:08
שעות סיום הוועדה: 18:00
התמליל נכתב ע"י חברת גולד וורק בע"מ ולא עבר בדיקה או הגהה ע"י גורם כל שהוא בעיריית ירושלים
עיריית ירושלים וחברת גולד וורק בע"מ עושים כל שביכולתם על מנת לייצר תמליל איכותי ובעל ערך. עם זאת מודגש כי קריאה בתמליל צריכה להיעשות באופן מושכל תוך הבנה שיתכנו טעויות ו/או השמטות מסיבות אובייקטיביות שונות.
You"
.speak
גולד-וורק ת R ג ו M ים גולד וורק תמלול והקלטה We
"_type
1
ועדת הנצחת זכרם של נפגעי טרור – מספר 3
מתאריך כ’ באדר תשפ”ה ()20.03.2025
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
זהו, זהו, זהו, אבי, זה נגמר. בבקשה. יש פה כולנו כמעט משפחות שכולות, כמעט כל אחד פה, שתהיו בריאים מי שלא, אבל מי שכן, אנחנו עם כאב גדול כמוך, אנחנו מבינים אותך, מחבקים אותך, ואני רוצה שנשמור על הכבוד אחד של השני, בבקשה. באמת, אתה יקר לליבי, אתה לא יודע עד כמה. באמת, אז בוא נתקדם. ברשותך, אם אפשר להביא לה מים. אני מבקשת מ.. כדי לחסוך זמן ביחס לפעמים קודמות שעשינו, לא נעשה הצגה כי רובנו מכירים, אבל כל אחד שמדבר ומגיע תורו, יציג את עצמו ואת תפקידו, בסדר? אגב, אנחנו חושבים שנצליח להתקדם בנושא.. בסדר? אז את זה נשאיר.
ישראל קלרמן:
בסדר גמור.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
אני רוצה והכבוד הוא לי להביא לכאן, ותגיע גם תכף סגנית ראש העיר חגית משה, שיש הקשר קצת לזה ששיראל פה, שיראל בובס,
שיראל בן-איון:
בן איון.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
בן איון. ניצולת טבח הנובה, אני מבקשת שנכבד את, כאן. נפצעה אנושות. באירוע הזה נרצח החבר שלה. אחותה אורטל, והחבר של אורטל, במכונית. היא איכשהו תספר לכם איך היא הצליחה לצאת.
שלום.
אביתר אוחיון:
שלום.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
שלום, אביתר. שהוא החבר של אורטל.
דובר:
...צריך לפתוח את הוועדה רשמית... את התאריך..
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
אוקיי. אז התאריך היום, התאריך היום 20 במרץ. העברי? מה העברי?
2
ועדת הנצחת זכרם של נפגעי טרור – מספר 3
מתאריך כ’ באדר תשפ”ה ()20.03.2025
דובר:
כ'.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
כ'?
ישראל קלרמן:
כן, זה חופף אז זה קל.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
נכון, נכון. אז כ' באדר תשפ"ה, השעה ארבע בבניין העירייה מספר ,1 קומה ,6 חדר, ישראל קלרמן:
השעה.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
הנהלה. כן, והשעה היא ארבע ורבע. אז כמו שאמרתי, אני הזמנתי כאן את שיראל וזה לא פשוט לשיראל, כי היא גם עברה, מצטרף אלינו סגן ראש העיר אריה קינג. אז בכלל, אנחנו לדעתי עכשיו בקוורום מלא. אני מבקשת אבל זהו, אריה, אחר כך, כי אנחנו כבר, לא, אני מתכוונת לא לפתח שיחה, כי כבר קיבלנו והזמנו את אבי לשבת איתנו. אז אני חוזרת גם בשבילך, אריה. נמצאת איתנו פה שיראל בובס בן איון, ניצולת טבח הנובה, שאחותה אורטל, היא פה לידי, אחותה אורטל נרצחה באירוע והחבר של אורטל והחבר שלה. ונמצאים פה שני חברים של אורטל שצריך להבין שיש גם מעגל של השכול הוא גם במעגלים נוספים. אז אחר כך תציגו את עצמכם. יש פה את אביתר, ואת?
אביתר אוחיון:
נעים מאוד, אביתר אוחיון.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
ו..?
עדינה שלר:
עדינה.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
עדינה.
3
ועדת הנצחת זכרם של נפגעי טרור – מספר 3
מתאריך כ’ באדר תשפ”ה ()20.03.2025
עדינה שלר:
עדינה שלר.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
אז אני רוצה ברשותכם, נתנו קצת זמן לשיראל לספר את הסיפור, אבל, ואחר כך גם לספר לנו מה היא, מה ההנצחה עושה בשבילם, איפה הם רואים שאנחנו יכולים אולי כעירייה להיכנס לנושא הזה, ואז מתוך זה אנחנו נציג גם מיזם ממש פרלימינרי ראשוני, שנמצא ממש בהתחלה, וזה בא בעקבות ההערה שלך רועי כהן, שהסבת ופתחת לי את העיניים שאנחנו צריכים לעסוק גם במיזמים נוספים.
עו"ד רועי כהן (בזום):
נכון, בוודאי.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
ולא רק.. אני חייבת שתי תשובות לגבי דברים שדיברנו פעם שעברה. העלה חבר מועצת העיר וסגן ראש העיר אריה קינג את השאלה שנקבל החלטה לגבי האם להקים אנדרטה נוספת. אז התשובה היא שלא, וזה נחתם ועכשיו אני גם מודיעה את זה וזה לפרוטוקול, וזה בדיוק מהטעמים שפירטנו אז, אני תכף ... הדבר השני זה, אנחנו אמורים להתקדם מאוד עם הנושא של העמדה, למטה, שאנחנו רוצים גם להעלות אותה למעלה לתת לה, אז זה גם זאת הסיבה שנמצאות פה גם החברות רוחי ו..
גולדי גריינמן:
גולדי.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
וגולדי, שהם יציגו את זה. אנחנו לא יודעים עוד איך הם ישתלבו, אם ייצא קול קורא, תודה. הרב יהודה פרוידיגר, חבר מועצת העיר. ואנחנו נבחן את שיתופי הפעולה. יושבת פה הדרג המקצועי הטוב ביותר שיש בארץ בנושא, הגברת איילת ששון שכמו שאמרתי בפעם שעברה, מאז שאתן הייתן אצלנו, היא איבדה את האחיין שלה במלחמה, את רועי ששון ממבשרת, זכיתי להיות איתה באירוע לזכרו במבשרת.
איילת ששון:
והבן שלי ניצול נובה. הבן שלי..
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
4
ועדת הנצחת זכרם של נפגעי טרור – מספר 3
מתאריך כ’ באדר תשפ”ה ()20.03.2025
והבן שלה הוא ניצול הנובה גם שתדעו. אז ברשותכם, נקשיב רגע לשיראל ואנחנו ממש מודים לך שעשית כוח ובאת.
שיראל בן-איון:
תודה. לספר מה היה בנובה?
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
כן.
שיראל בן-איון:
אוקיי.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
את הסיפור שלך כמו שאת סיפרת פה.
שיראל בן-איון:
בסדר. אני אעדכן אותך קצת במעט, זה היה הארוס שלי, לא..
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
ארוס.
שיראל בן-איון:
לא החבר, כן.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
נכון, עוד יותר.
שיראל בן-איון:
נסענו ברכב בגדול למסיבה, באזור השעה שלוש בבוקר הגענו, אני, אחותי, הבן זוג שלה, הארוס שלי ועוד חבר נוסף, שבעצם נהג. באזור 06:00-06:20 בעצם התחילו האזעקות, הבומים, לא כל כך הבנו מה קורה. באיזשהו שלב פירקו את המסיבה, אמרו לכולנו להתפרק לבית, ללכת לבית. הגענו בעצם לכיוון הרכבים, תכננו עוד ללכת לים, אמרנו, טוב, אם כבר התפרק המסיבה, נלך לים, נצא, נטייל.
באזור השעה שבע כבר עמדנו בעצם ב.. בפקק מסוים שמקדימה השוטר אומר לנו שיש פיגוע ירי.
חשבנו שזה פיגוע יחסית קליל, כאילו ירי, ישתלטו על זה, יש משטרה, יש צבא, יש מדינה. באיזשהו שלב אנחנו מתחילים לראות אנשים רצים לכיוון שלנו ובעצם הם מתחילים לרוץ לכיוון השדות.
ומתחילים לראות אנשים נופלים אחד אחרי השני ופשוט מאבדים את זה. שוטר שמגיע כולו מלא 5
ועדת הנצחת זכרם של נפגעי טרור – מספר 3
מתאריך כ’ באדר תשפ”ה ()20.03.2025
בדם, מבקש מים, הבאנו לו מים. דניאל עזר לאחת הבנות לצאת מ.. עם הרכב לכיוון השדה.
ובהחלטה של רגע, עדן אומר לנו שנחזור לרכב ובעצם ניסע עם האוטו. חוזרים את כל מה שרצנו לכיוון הפקק, עוד מעלים את הרכב לשדות, ובעצם יש שם מחסום, מחסום שאומר לנו.. לא שומעים אותי טוב?
ישראל קלרמן:
שומעים.
שיראל בן-איון:
אוקיי.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
חגית משה, את יכולה לבדוק?
ישראל קלרמן:
היא מבררת דברים אחרים. את יכולה להמשיך.
שיראל בן-איון:
ובעצם היה מחסום בצד אחד שאומר לנו לרדת לצד השני, ומחסום בצד אחר שאומר לנו לנסוע.
בדיעבד הבנו שהם היו מחבלים שקיבצו את כולם ביחד. עדן החליט שהוא רוצה פשוט שנחתוך לכיוון ,232 הוא אמר לשוטר בדיעבד מחבל, אם אתה רוצה למות תישאר פה אתה והוא נסע, חתך לכיוון ,232 היינו הראשונים בכביש, זה היה באזור השעה שבע. ואז ממולנו הגיע רכב של מחבלים של חמאס, ירו ברכב, הרכב התהפך באוויר, שלוש פעמים, אני לא הייתי חגורה ואיבדתי הכרה לאורך כל התאונה. ואז ירד מחבל מהרכב, הסתכל לי בעיניים פשוט ירה לי שלוש יריות ברגל ונסע, הוא חשב שכולנו מתים, כולם ברכב איבדו את ההכרה. וזהו, ולרגע אחד פשוט הסתכלתי ימינה וראיתי את דניאל הבן זוג של אחותי תלוי, אנחנו ישבנו מאחורה, תלוי כי הוא חגור ואת אחותי בעצם עם יריות בבטן. החזקתי לה את הראש, הוא נפל כזה עליי. וזהו, ואז בעצם דניאל אמר לי שזהו, זה נגמר. נתן לי נשיקה, נשם את הנשימה האחרונה שלו, הוא נשאר עם עיניים פתוחות מולי תלוי. בשלב הזה החזקתי לאביאל הבן זוג שלי את היד, הארוס שלי, הוא ישב מקדימה ואמרתי לו, מאמי, אני צריכה להוציא את אחותי החוצה, היא לא מרגישה טוב, כאילו לא ידעתי איך לדבר בכלל, לתקשר את זה. הוא אמר לי, אני בסדר, אני לא מרגיש את הרגליים, אני מסתכלת למעלה, כולם תלויים, אני היחידה שעל הגג בעצם, כי הרכב הפוך. וזהו, ואז הוא אומר לי, אני לא מרגיש את הרגליים. אני מסתכלת למעלה, רואה שרגל אחת מנותקת לגמרי, העצם בחוץ, הכל בחוץ והרגל השנייה מלאה בכדורים. ואז אני מעירה את עדן, שהוא בעצם היה הנהג, הוא ישב ממש מקדימה עם הבן זוג שלי. הוא קופץ, הוא לא מבין מה קורה, הוא ישר מקבל את ההכרה, פותח את הדלתות, 6
ועדת הנצחת זכרם של נפגעי טרור – מספר 3
מתאריך כ’ באדר תשפ”ה ()20.03.2025
מוציא את אורטל, מוציא אותי, מוציא את אביאל, בעצם מצב שהרכב כאן ואנחנו במין תעלה כי הרכב הפוך. מי שנסע בכביש..
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
מי זה אביאל?
שיראל בן-איון:
אביאל זה הארוס שלי.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
שלך?
שיראל בן-איון:
כן.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
ועדן?
שיראל בן-איון:
עדן זה חבר של אביאל.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
אה. ומי זה דניאל?
שיראל בן-איון:
הבן זוג של אורטל, דניאל אוחנה.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
אה, אז מי זה עדן?
שיראל בן-איון:
עדן הוא חבר טוב של אורטל.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
עוד חבר. לא ידעתי.
7
ועדת הנצחת זכרם של נפגעי טרור – מספר 3
מתאריך כ’ באדר תשפ”ה ()20.03.2025
שיראל בן-איון:
חבר שהגיע, כן.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
אוקיי.
שיראל בן-איון:
ואז אנחנו מוציאים את כולם מהתעלה. אני מחזיקה לאביאל את היד, עושים לו חוסם עורקים, באחותי לא הייתי מסוגלת לגעת. עדן ממש גורר אותנו אלינו. היא קיבלה כדורים בבטן והיא דיברה מלא מלא שטויות. והיא דיברה מלא-מלא שטויות, היא הייתה בחוסר הכרה. ואני מחזיקה לאביאל את היד, עושה לו שמע ישראל, מקבלת קבלות עם עצמי, שאם הוא חוזר אנחנו מתחתנים ו.. כן. ואז מגיעים מחבלים בפעם השנייה, ויורים לכיוונינו, הם ירו לי ביד כדור נוסף, נשכבתי על אורטל, שיחקתי אותה מתה והם נסעו. בשלב הזה אנחנו כבר מתחילים להבין כאילו מה קורה. עדן מדבר עם המשטרה, הוא אומר להם כאילו מה לעשות, להזיז את הגופות, מה, מה אני עושה? הם אמרו תחכו, תחכו שמה. שעה, שעה וחצי אנחנו מחכים, כל הזמן חמש דקות ... מגיע, מצילים. בזמן הזה מחבלים עוברים את הכביש, למזלנו אנחנו בתעלה, רואים את דניאל באוטו תלוי, כבר לא הוצאנו אותו מהאוטו, לא היה מה להוציא. וזהו, ואז בשלב מסוים כבר אנחנו מתחילים להבין שאף אחד לא מגיע, ואנחנו מרימים את אביאל, רגליים-ידיים. רצינו להעביר אותו בעצם ממול לרכב שלנו, היה עץ גדול, אמרתי, בוא נסתיר אותו שם, כאילו, בתקשורת, אני יכולה לעשות עם הידיים, הוא מסתכל עליי, את תהיי בסדר, את תשרדי, את תגיעי לבית והכל יהיה בסדר, את תהיי בסדר.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
תשתי.
שיראל בן-איון:
לא, זה בסדר. ובאיזשהו שלב אנחנו באמת מרימים אותו ואז מחבלים מגיעים מכיוונינו, מכביש 232 ועדן קולט את זה, הוא זורק את אביאל על הרצפה, מנסה להרים את אורטל, היא צועקת לו שכואב, הוא פשוט זורק אותה ובורח לכיוון כפר עזה, זה היה כיוון גדר כזה של מטעי אבוקדו, והתחבא שם ליד הגדר. ואני פשוט גוררת את אביאל בתמימות, פותחת את הדלת של הרכב כי אמרתי, טוב, לפחות יירו לא בראש. ואז בעצם אני ממש מתחבאה עם אורטל כאילו פה ואביאל פה. אז אני ממש מתחבאה בשיח לידם, המחבלים מגיעים, ואני צועקת עדן, עדן, הוא לא מתקשר, אני לא יודעת איפה הוא נמצא. ואני זוחלת לכיוון איפה שראיתי אותו רץ, ותוך כדי אני שומעת את המחבלים עוצרים את הרכב. שם בעצם הם עשו להם וידוא הריגה, הם שרפו אותם בחיים. כן, וזהו, ואז אני מגיעה לעדן באיזשהו שלב ואנחנו קופצים את הגדר לכפר עזה. מתחבאים בין גופות, רואים אנשים מתים בעצם בחיים ומוצאים להורג. על זה אני פחות אדבר, כי מעולם לא פתחתי ואני לא רוצה גם.
וזהו, ואחרי כמה שעות של ריצה, בשעה חמש בערב בעצם הצבא מוצא אותנו, יותר נכון אנחנו 8
ועדת הנצחת זכרם של נפגעי טרור – מספר 3
מתאריך כ’ באדר תשפ”ה ()20.03.2025
מוצאים אותם, וזהו, ואז אני מגיעה לסורוקה ובורחת גם מסורוקה כדי לספר בעצם לאימא שלי מה קרה, שגם אז שיקרתי לה, אמרתי לה שאורטל ברחה עם בנות והיא בסדר גמור. עד שאחרי שבועיים קיבלנו את ההודעה שמצאו את הגופות. וזהו, בגדול.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
תספרי לנו על אורטל, אחותך הגדולה.
שיראל בן-איון:
וואו. אחותי הגדולה, 11 חודשים הפרש כזה, אנחנו מאוד דומות.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
היא, רגע, היא הגדולה?
שיראל בן-איון:
היא הגדולה. נמוכה אבל גדולה.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
אתן רק שתי אחיות?
שיראל בן-איון:
לא, אנחנו 4 אחים בגדול. אבל כזה, אני והיא כזה די קרובות לגיל ומאוד תאומות, תמיד החברים קשורים אחד בשני, החוויות שלנו תמיד היו ביחד. האחים שלי גדולים, עם ילדים, נשואים ואני והיא עוד רווקות וצעירות. אורטל, אני חושבת השאירה חותם באמת בכל מקום שהיא הייתה, אנשים מהצפון שהיא רק מילצרה פעם אחת בחיים, היו מגיעים ושולחים לי הודעות עד היום, בנות שמלאות ולא נעים להן עם המשקל שלהן, אומרות:אחותך גרמה לי להרגיש יפהפייה, היא ראתה את הטוב שבי. אני חושבת שכל מי שאיתה וכל מי שהיה חלק מהחיים שלה, לוקח באמת את הטוב.
היא הייתה רואה את הטוב בכל בן אדם. אני זוכרת אותה, היינו יושבות ברכבת, עוד לפני שהוצאתי בכלל רישיון, והייתה ערבייה שישבה ברכבת, כאילו, ומישהי אמרה לה לקום, ואחותי כל כך יצאה עליה, כאילו מי את? למה שתגידי לה לקום? תקומי בעצמך. וזה דברים שגם היום, באמת היא השרתה.. באמת, כאילו, אני יכולה לראות ערבייה מבוגרת, גם בסופו של דבר ערבים הרגו את אחותי, חמאסניקים, לא מעניין אותי, אני עדיין לא אשנא אותם, כי זה, כי אני יודעת לזכור שזה לא הם וזה לא משנה, כאילו, זה פשוט רוע של בני אדם באותה מידה. וזה משהו שלמדתי מן הסתם מאימא שלי, אבל גם ממנה והיא כל כך השאירה חותם באנשים שראו אותה פעם אחת, זה כל כך מטורף..
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
9
ועדת הנצחת זכרם של נפגעי טרור – מספר 3
מתאריך כ’ באדר תשפ”ה ()20.03.2025
בת כמה היא הייתה בהירצחה?
שיראל בן-איון:
,24 היום אני בת ...24 זה קשה.. והיא הייתה צעירה, היא הייתה ממש צעירה.
שעיה רוט:
אתם באמת תאומות? חשבתי אמרת הם תאומות כאילו.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
לא.
שיראל בן-איון:
לא.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
הם הבדל קטן.
שיראל בן-איון:
11 חודש.
שעיה רוט:
אה, ..11
ישראל קלרמן:
כמו תאומות.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
הן באמת דומות, אני..
שיראל בן-איון:
זהו. ואני חושבת שהדרך להנציח אותה, צריך למצוא דרך וזה פשוט ייגע באנשים, אבל הדרך של אורטל זה היה באמת לגעת באנשים, גם משנייה של פגישה, והיא ראתה את הטוב בכל אחד, כן.
היא ראתה והיא האמינה באנשים והיא האמינה בשינוי והיא האמינה באהבת אמת, כאילו, ואהבה, בלי שום תנאי, וזה משהו שבאמת אני לוקחת ממנה.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
10
ועדת הנצחת זכרם של נפגעי טרור – מספר 3
מתאריך כ’ באדר תשפ”ה ()20.03.2025
אני אשמח אם אתם גם החברים, תודה, את אמיצה. אנחנו.. אנחנו עוד לא נפרדים. את תהיי איתנו עוד הרבה זמן.
שיראל בן-איון:
תודה.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
אשמח שאם אביתר יכול להגיד ככה, ברקע הזה,
אביתר אוחיון:
כן, בטח. אני קצת..
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
מילה על הנצחה וגם עדינה אם יכולה, אם את מרגישה שאת יכולה.
עדינה שלר:
כן..
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
בבקשה, אביתר.
אביתר אוחיון:
אני אביתר, אני בן .27 הייתי בן ,25 הייתי עובד במסעדה של אבי לוי.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
המוציא.
אביתר אוחיון:
המוציא. היא הייתה עובדת איתי במשך כמעט שנתיים. זה הבחורה שיחידה שבחיים שלי לא חשבתי שאני יכול להתפרק ממשבר בחיים, כל אחד יש לו משבר, אבל להתפרק לילדה כזאת שהיא כמה שהיא קטנה, היא ככה עוטפת. אני ככה, אפחית במילים כי זה, כמו שהיא דיברה, זה, אני שומע את זה וכל פעם זה ללא, לא מתעכל להגיד ולספר את הסיפורים האלה, אבל אני אספר את הרגעים האחרונים שלה שהיא הייתה בעבודה, שזה היה בעצם ממש לפני השביעי, שאם זה היינו ב-
5.10 אז היה אחרי זה את ה-6 שזה יום שישי, ואז שבת. וביום חמישי היינו במסעדה, ילדים פשוטים, פותחים את הבוקר ולהתחיל למלצר, ומחפשים את יודעת.. טיפ מאיזה מישהו זר שרק ייתן לנו איזה חיזוק ליום. ואני זוכר שהיא פשוט התעצבנה ששום דבר לא עובד בסדר, אם זה 11
ועדת הנצחת זכרם של נפגעי טרור – מספר 3
מתאריך כ’ באדר תשפ”ה ()20.03.2025
אנשים או בעל עסקים שמעסיקים ערבים או עובדים, ששום דבר לא הולך, בדברים הכי קטנים, בדברים הכי נורמטיביים, הכי בסיסיים, היא פשוט השתגעה ובחיים שלי לא ראיתי בן אדם שצועק ככה ומגיע לחירפון, ברמה שאפילו הבוס צועק עליה ואומר לה, עופי מפה, והיא פשוט באמת יצאה והיא כבר השתגעה כי בצדק, שום דבר לא עבד נכון, שום דבר לא עבד בסדר. אני, אני יכול להגיד לכם שאני בטראומה, כי מה שחוויתי שם איתה זה היה, אין לי לתאר את זה, אבל בדיעבד אני לא אשכח שאיזה ערבי אחד בא אלינו בעבודה ואמר לנו, חכו, חכו מה יהיה לכם, ואף אחד במסעדה פשוט לא התעורר. ואני סתם עובד, זה היה גם קרה לפני יחסית, חצי שנה לפני. ולא הבנתי למה הוא אומר את זה והתעצבנתי, ואפילו שהבוס השאיר אותו שם. ה-חכה, חכה מה יקרה לכם, זה, אני לא ידעתי מה יקרה אבל, כאן זה היא הזכירה לי את זה וכמה שבאמת התעוררתי וראיתי דברים ובסופו של דבר, קרה מה שקרה אבל אורטל היא הייתה בן אדם כל כך טוב, החיות שהיה בה, הנשמה, הלעשות טוב לאנשים, לדבר טוב, לא משנה, גזע, דת, מין, גודל, משקל, פשוט להיות בן אדם כל כך טוב עם אור בעיניים, אם זה להחמיא לאישה, להחמיא לגבר, על הכל באהבה ובטוהר נקי, וזה פשוט מדהים כמה חיות לפעמים רוצה לחיות ורוצה להשתנות ורוצה לצאת, ולעבור לגור ביחד ולעשות ולחוות זוגיות וחיים ו.. והכל בשנייה פשוט נקטע. אז הזיכרון הכי טוב שלי ממנה זה, זה לב אחד גדול וחיוך, ובאמת נתינה מהלב. והיא הייתה בן אדם כל כך טוב שאני פה זורק מילים אבל זה רק קמצוץ מ.. אי אפשר לתאר את ההרגשה.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
תודה.
אביתר אוחיון:
אז..
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
אביתר, ממש תודה.
אביתר אוחיון:
אין על מה.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
עדינה, תרצי להגיד משהו לפני?
עדינה שלר:
אני חרדתית, לא.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
12
ועדת הנצחת זכרם של נפגעי טרור – מספר 3
מתאריך כ’ באדר תשפ”ה ()20.03.2025
אז מה? אנחנו גם.
עדינה שלר:
קשה לי.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
אנחנו, אין אחד פה שלא חרדתי, אל תאמיני לאף אחד. כולנו, אנחנו באותה סירה.
עדינה שלר:
קשה לי.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
אוקיי. נכבד את זה, אבל אם באמצע בא לך,
עדינה שלר:
כן.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
אז תעצרי..
יהודה פרוידיגר:
אבל את באת..
דובר:
אל תתביישי.
יהודה פרוידיגר:
מאז..
עדינה שלר:
לא, אני לא מתביישת.
יהודה פרוידיגר:
מה? איזה תמיכה? איזה טיפול? מה, מה, איך אתם עוברים? איך את מצליחה?
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
13
ועדת הנצחת זכרם של נפגעי טרור – מספר 3
מתאריך כ’ באדר תשפ”ה ()20.03.2025
זה יהודה, תציג את עצמך.
יהודה פרוידיגר:
אה, קוראים לי יהודה, אני חבר מועצה. איך את מחזיקה? איך מפסיקים, איך ממשיכים? מה תומך בך? מה מקור הכוח שנותן לך להמשיך, לבוא, לדבר?
שיראל בן-איון:
לא יודעת, לא יודעת. אני לא מטופלת.
יהודה פרוידיגר:
משהו רשמי? מישהו מלווה אותך?
שיראל בן-איון:
לא.
יהודה פרוידיגר:
יש איזה פסיכולוג? יש איזה.. כאילו, חזרת מהנובה, כל מה שראית, כל מה שחווית, כל התמונות שכל הזמן מסתובבות אצלך?
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
היא גם לא חזרה לעבוד עדיין.
שיראל בן-איון:
אני חושבת, כן, לא חזרתי לעבוד, אבל אני חושבת שזה מין ניתוק רגשי. איבדתי הרבה חברים אחרי זה בצבא, וחבר טוב שלי ושל אורטל נפל באסון של ה-21 לוחמים, ואז סבתא שלי ואבא שלי, בזמן מאוד קצר איבדתי כל כך הרבה אנשים שיש איזה..
שעיה רוט:
אבא שלך?
יהודה פרוידיגר:
מה אבא שלך?
שיראל בן-איון:
אבא שלי נפטר שלושה חודשים אחרי הנובה.
14
ועדת הנצחת זכרם של נפגעי טרור – מספר 3
מתאריך כ’ באדר תשפ”ה ()20.03.2025
יהודה פרוידיגר:
וואו. נפטר ב.. מבחינה טבעית.
שיראל בן-איון:
נפטר, אפשר להגיד, מהמחלה.
יהודה פרוידיגר:
או-אה.
שיראל בן-איון:
אבל כן, זה הרבה אנשים שאתה מאבד ויש לך איזה ניתוק רגשי כבר, זה לא איזה משהו שאני יכולה לשים עליו את האצבע.
יהודה פרוידיגר:
אבל זה לא דבר שיכול להחזיק לנצח. רואים, רואים מאיך שאת מדברת שאת כל הזמן מנסה לעשות את הנתק הזה. טיפה יש משהו ש.. טיפה מעלה לך איזה דמעה, את דוחסת אותו וממשיכה כאילו לדבר.
שיראל בן-איון:
אני מודעת לדברים..
יהודה פרוידיגר:
אני לא חושב שזה נכון.
שיראל בן-איון:
אני חושבת שכרגע זה, כרגע אבל זה נכון.
יהודה פרוידיגר:
אני לא יודע, אני לא מבין בזה, אבל..
שעיה רוט:
היא אולי יודעת מתי הזמן המתאים..
יהודה פרוידיגר:
כן, אני לא מבין בזה אבל..
15
ועדת הנצחת זכרם של נפגעי טרור – מספר 3
מתאריך כ’ באדר תשפ”ה ()20.03.2025
שעיה רוט:
.. אנשים יודעים מתי כן ומתי לא.
שיראל בן-איון:
רגע, אני ניסיתי להיות מטופלת. זה הפעיל לי פוסט טראומה מאוד קשה, בריח של דם וריח של עשן ותמונות ודברים שאני פחות רוצה לזכור. אז אני חושבת שכרגע אני פשוט צריכה את השלווה שלי, את השקט שלי וכשאני אהיה במצב נפשי יותר טוב, אני כן ואלך אטפל, ברור, זה לא משהו שיחזיק כאילו לשנים, אבל כרגע אני במצב שאני יודעת שאני באיזון, לפחות אצלי עם עצמי.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
עכשיו, אני, ברשותכם, אני מחזירה, קודם כל אני חושבת שהנצחה קשורה ובטבורה, בטבור עם טיפול ועם העיכול, כי משם עולה הכוח להנציח. אני בטוחה שכל מי שיושב פה יודע, שיש משפחות שאמרו לי רק עכשיו וזה .. הרבה תמר אלעד, אתם מכירים אותה, שאחיה נדב נפל בלבנון נדמה לי, שרק אחרי 18 שנה הם הצליחו להרים ספר זיכרון, שתבינו, כאילו, למשפחות מאוד קשה. יש משפחות ואני חושבת שהשבעה באוקטובר פתח הנצחה. אני יודעת שהילדה הזאת, הקטנה, שעברה מה שהיא עברה ומה שהיא תיארה, זה נשמע קצת, זה, אני לא מאמינה איך את זה, אבל היא גם זאת שמנציחה את אורטל. היא עשתה סטיקרים שיש לי על האוטו.
שיראל בן-איון:
נכון.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
ואני רק אגיד בגילוי נאות, שהבת שלי הקטנה אלה, שאיבדה את, גם את הבן דוד שלה יוראי בשבעה באוקטובר, לוחם ימ"מ וגם את בן דודנו ירדן בוסקילה מכפר מסריק, שנרצח בנובה. אולי ראיתם את אבא שלו, שמעון בוסקילה שהרביצו לו בכנסת והתעלף ואיבד הכרה, אז זה אבא שלו. ואז היא איבדה את אורטל, ולקח המון זמן עד שאיתרו את אורטל ועד שזיהו אותה. אבל..
רחל (רוחי) מייט:
הבת שלך חברה של אורטל?
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
הבת שלי, עבדה איתה, כמו אביתר.
אביתר אוחיון:
כן.
16
ועדת הנצחת זכרם של נפגעי טרור – מספר 3
מתאריך כ’ באדר תשפ”ה ()20.03.2025
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
אני ככה הצלחתי. אבל אני מקבלת מבתי וגם מתעניינת כל הזמן, אז הם עשו גם אירוע זיכרון, אזכרה, והם עשו.. אבל אני חושבת שבחורה כזאת, או האימא למשל המדהימה רחל, של שני התאומים וקנין, אושר ו..?
שיראל בן-איון:
ומיכאל.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
ומיכאל, אין להם את, הם לבד. היא אימא יחידנית. היא עשתה את שני הבנים האלה בטיפולי פוריות מאוד קשים ללא אב, גידלה אותם לבד, ושניהם נרצחו בנובה.
אריה קינג:
מיכאל ועקנין? מיכאל ומי?
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
מיכאל ואושרי.
אריה קינג:
ואושרי.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
ושניהם נרצחו והם הילדים היחידים שלה והיא אישה יחידנית לבד. זכינו שבתי וגם אתם, חלק מהחבורה הזאת, ישנו איתה בלילות בהתחלה, עד שהיא נסעה לבתה בדימונה, אה, לאחותה בדימונה.
אריה קינג:
נהרגו בפסטיבל?
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
היא לא יכולה להרים את עצמה לעשות הנצחה מהסוג שאנחנו, משפחות אחרות עושות. ולכן תגיע לכאן תכף חברת מועצת העיר וסגנית ראש העיר, שיחד איתי אנחנו מנסות להוביל הנצחה, רועי, מה שדיברת, קצת לבוא לתחומים אחרים. השאלה שלי זה קודם כל אם היית באירוע שהקמנו את האנדרטה לנרצחי פעולות האיבה והשבעה באוקטובר, חרבות ברזל מה שנקרא.
שיראל בן-איון:
17
ועדת הנצחת זכרם של נפגעי טרור – מספר 3
מתאריך כ’ באדר תשפ”ה ()20.03.2025
העגול הזה שעשינו..
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
כן,
שיראל בן-איון:
אז כן.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
אז זהו. אז זאת ההנצחה והאנדרטה שאנחנו עושים. אגב, למי שלא יודע, אבי פה? אבי הלך?
יהודה פרוידיגר:
כן, הוא אמר שהוא בקושי שומע אז הוא..
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
אה, כי אבי היה אצלי ואמרתי לו ודאגנו שעכשיו ממש, בעוד שבוע נדמה לי, אתם מכירים את זה בטח, אנחנו מוסיפים את השמות של הנופלים, יש לנו בעיקר נופלים, תודה לאל אין לנו נרצחי פעולת איבה, מאז קסטלמן, שהם לא חיילים, שהם אזרחים, או חיילים, ואנחנו עושים שבוע הבא טקס עם המשפחות החדשות לצערנו. אנחנו העיר עם הכי הרבה נופלים והכי הרבה נרצחים, גם אבסולוטית אבל גם שיעורנו הוא מאוד גבוה, ו.. אז זה מאוד חשוב לי שתדעי. ואת כל שנה, ואתם תוזמנו לטקס באנדרטה הזו, יהיה טקס לקראת יום הזיכרון או בשבעה באוקטובר או גם וגם.
ואנחנו פה, הוועדה הזו מנסה למצוא דרכים, ואני צריכה אתכם המשפחות השכולות, אני מסתכלת על שעיה ואני מסתכלת על דינה קיט, שהיא נציגה פה של גוף של משפחה אחת, אולי המנכ"ל גם יגיע תכף, כולם בפקקים.
אריה קינג:
יגיע?
דינה קיט:
מי, משה?
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
כן, משה.
אריה קינג:
חדש.
18
ועדת הנצחת זכרם של נפגעי טרור – מספר 3
מתאריך כ’ באדר תשפ”ה ()20.03.2025
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
כן, הוא חדש,
אריה קינג:
הוא מנכ"ל חדש.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
הוא החליף את ה..
דינה קיט:
הוא ינסה להגיע..
אריה קינג:
צריך הליקופטר כדי להגיע לכאן.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
מה שאני רוצה להגיד זה שאנחנו רוצים לקחת את תפקידנו הסטטוטורי שמופיע בפקודת העיריות אבל גם ולהיכנס לתחומי הנצחה נוספים. אני מאוד מקפידה לא.. אני אומרת את זה יותר לחברי הוועדה, פחות מעניין, אני מאוד-מאוד שומרת על הגבולות שלי, יש לי גם את אור ששומרת עליי ואת מזכיר העירייה ואת מרגליות, המנדט של הוועדה הזו עוסקת באזרחים. אז היה לי חשוב להגיד את זה, אני רוצה לשמוע מכם, אתם חשובים לי, תקבעו איתי, טלי, מנהלת הלשכה שלי היא, תבואו נשב, שעיה, בקשר.. כל מי שפה, אני אשמח, זה לא ביטוי נכון להגיד אשמח אבל אני חושבת שנכון שנעבוד יחד בשיתוף ציבור כזה, אתם בוודאי תכף תציגו, תביאו לנו רעיונות למיזמים שהם לא מיזמים של תשתיות הנצחה, זה יש כבר. אז אני ברשותכם אני אדלג, אז אם את רוצה תישארי, כי אני רוצה שתשתמעי מה, מה אנחנו חושבים ואנחנו רוצים אפילו שאתם תהיו הראשונים, שיראל בן-איון:
אוקיי.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
בפיילוט שנעשה. ברשותך.
שיראל בן-איון:
כן, כן.
19
ועדת הנצחת זכרם של נפגעי טרור – מספר 3
מתאריך כ’ באדר תשפ”ה ()20.03.2025
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
יופי. אז אני מעבירה את רשות הדיבור מרשותכם,
אריה קינג:
שנייה, אפשר להעיר?
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
כן.
אריה קינג:
על מה שסיימת. אני חושב שצריכה לצאת קריאה מהוועדה, ואולי להכריז את זה בצורה יותר אפילו מוסדרת בישיבת הנהלה, שכל תקציב שיש בתחום שהוא כמו שאמרת בצדק, לא תשתיתי.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
בדיוק.
אריה קינג:
אם זה בספורט, אם זה בתרבות.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
נכון.
אריה קינג:
ואם זה בחינוך ואם.. לא משנה מה, להגדיר, אני אומר, אני לפחות הנחיתי את מורשת ישראל וזה קורה כבר.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
כן?
אריה קינג:
אין אירועי מורשת ישראל, כאילו, אירועים משמעותיים ואפילו קהילתיים, שאם יש לנו אפשרות להנציח שאנחנו לא ננציח, ולכן צריך לקבל,
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
יפה מאוד.
20
ועדת הנצחת זכרם של נפגעי טרור – מספר 3
מתאריך כ’ באדר תשפ”ה ()20.03.2025
אריה קינג:
אבל צריך שזה לא יהיה, עוד שבוע, עוד שנתיים..
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
לא, לא, לא.
אריה קינג:
צריך להגדיר את זה בישיבת הנהלה,
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
אז אני מציעה..
אריה קינג:
אולי תעלי את זה בהנהלה בשבוע הבא.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
אני..
אריה קינג:
שיהיה מוגדר, גם אם זה לא לשיקול דעת של מחזיק התיק. ההנהלה קובעת ש.. אני לא אומר שכל אירועי תרבות או הספורט או..
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
אז אני, סליחה, אני יודעת, אני קודם כל מאוד מעריכה את מה שאתה אומר, אבל אתה יודע שבגלל זה, גם בגלל דברים שאמרת בישיבה הראשונה וגם בשנייה, וגם בגלל שפה זה עלה, לכן פתחתי בזה, שאנחנו הקמנו ועדה והיא כבר התכנסה פעם אחת, ואת זה עדכנתי בהנהלה.
אריה קינג:
כן.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
זה היה, כמובן עלה מפה ואני הצעתי את זה. אני אגיד גם, זה לא עלה רק בגלל זה, מה שאתה אמרת. תגיד לך אור, כמה פניות יש לי, לך, לכל אחד מאיתנו, אריה קינג:
לצערנו הרב יש הרבה.
21
ועדת הנצחת זכרם של נפגעי טרור – מספר 3
מתאריך כ’ באדר תשפ”ה ()20.03.2025
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
ואי אפשר שפה, השוויוניות,
אריה קינג:
חשוב מאוד.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
והאיפוק גם, היא חייבת, אנחנו יודעים את זה מהצבא, אנחנו צריכים לגזור את זה על עצמנו. ולכן, וכרגע בדיוק הוועדה שוקדת על זה ברשות השופטת, ולכן הם גם לא נותנים לי להגיע לוועדה הזו, אריה קינג:
אה הבנתי.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
רק שתדע, כי אני...
אריה קינג:
הם ידברו גם על התחום הזה?
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
ידברו גם על זה.
אריה קינג:
אה, בסדר גמור.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
יגדירו תקציבים, יגדירו,
אריה קינג:
מעולה.
יהודה פרוידיגר:
לא, אבל אני חושב שצריך גם לתת,
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
22
ועדת הנצחת זכרם של נפגעי טרור – מספר 3
מתאריך כ’ באדר תשפ”ה ()20.03.2025
כן?
יהודה פרוידיגר:
לא הכל צריך להיות..
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
חשוב לי שהדברים שחברי המועצה אומרים יצוטטו במדויק.
יהודה פרוידיגר:
אני לא חושב, אני לא חושב שכל,
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
סליחה..
יהודה פרוידיגר:
אריה,
ישראל קלרמן:
..
יהודה פרוידיגר:
אריה.
אריה קינג:
כן.
ישראל קלרמן:
באירוע.
אריה קינג:
כן.
יהודה פרוידיגר:
אריה.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
23
ועדת הנצחת זכרם של נפגעי טרור – מספר 3
מתאריך כ’ באדר תשפ”ה ()20.03.2025
אריה והרב קלרמן, שנייה כי הוא מדבר.
יהודה פרוידיגר:
אני לא חושב שכל הנושא ההנצחה צריך להיות רק מוכתב מלמעלה.
ישראל קלרמן:
מה, מה?
יהודה פרוידיגר:
לא צריך להיות הכל רק מוכתב מלמעלה, שאנחנו מחליטים שאנחנו מנציחים את זה זה בצורה כזאת וכזאת. זה יפה שיש שרואים את זה. יש אנשים שהיה להם חלומות. אני בטוח שלאורטל היה איזה חלום. בפסגה יש בחור שהדריך בכנפיים של קרמבו, הם רוצים לפתוח סניף של כנפיים של קרמבו, זה כאילו המשך החלום שלו, כי זה היה החלום שלו. יש עוד אחד שכל הזמן עסק עם נוער, אז אנחנו הולכים להקים איזשהו קבוצת נוער חינוכית והיא תיקרא על שמו, כאילו העשייה, ממשיכים את העשייה. זאת אומרת יש כל מיני הנצחות פורמליות וזה שיהיו מוכתבות מלמעלה, אבל אם אנחנו נצליח שהמשפחה, החברים, הידידים, האנשים הקרובים, יצליחו כמו שהסטיקרים תמיד מייצגים איזה משפט אחד שאתה אומר, זה אפיין את הבן אדם, לשתף אותנו, באיזשהו חלום של מי שנהרג, במשהו שהוא הלך לעסוק בו, שהוא עסק בו, שעניין אותו. ואנחנו בעירייה עם כל המחלקות שיש לנו נצליח לתת איזושהי מעטפת, להצמיח איזשהו פעילות.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
מקסים, אני מאוד אוהבת את הרעיון.
יהודה פרוידיגר:
איזושהי פעילות המשכית, לא שפה פעם בשנה יהיה, אלא פעילות שבעצם זה ימשיך את החיות שלו, זה ימשיך את העשייה שלו. כשאומרים בבית קברות, כשאומרים בבית קברות, תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים, הכוונה, לא הכוונה שמה, איפה שכל הנשמות צרורות, אלא הכוונה שהנשמה תהיה צרורה איתנו, עם אלה שחיים כי אנחנו לוקחים את ה..
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
אני מאוד אוהבת את מה שאתה אומר.
יהודה פרוידיגר:
את הדברים שלו וממשיכים את זה.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
24
ועדת הנצחת זכרם של נפגעי טרור – מספר 3
מתאריך כ’ באדר תשפ”ה ()20.03.2025
אז אני רוצה להגיד לך שאני, אישית, אבל גם אחר כך כל אחד שיגיד. אני אשמח גם לשמוע אותך, ואת אריה ואת..
ישראל קלרמן:
כן כן.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
אנחנו תכף, אנחנו נחכה, את.. את יכולה עוד לחכות פה עד ש..
ישראל קלרמן:
כן, כן, היא רוצה.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
מצויין. אני רוצה להגיד לך, ואריה זה גם תשובה קצת לך, אבל זה מאוד מעניין מה שאומר פה יהודה, משום שבוועדה, שאני לא נמצאת בה אבל אני קצת שומעת, יש איזה פתיחות ופחות נוקשות.
יש דברים בפירוש ועשינו כבר דברים, שתדעו, כבר עשינו דברים של הנצחה מקומית, חכו אחר כך.
ישראל קלרמן:
רגע, למה?
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
לא עכשיו.
ישראל קלרמן:
תנו לה להציג, היא תציג את הזה.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
אני באמצע. מה שאני רוצה להגיד שאני מקווה שהרוח הזאת שיש בה איזה גמישות בדיוק-בדיוק אתה היטבת להגיד, אני לא צריכה להוסיף מילה עליך. בול. שיש דברים שבספורט, סטריט-בול, מישהו ששיחק סטריט-בול,
שעיה רוט:
נכון.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
25
ועדת הנצחת זכרם של נפגעי טרור – מספר 3
מתאריך כ’ באדר תשפ”ה ()20.03.2025
אנחנו לא מתכוונים, אנחנו, אני מתחילה להרגיש את הרוח הזו, זו הרוח שלי, אבל זה לא אומר שאני. אחר כך נעשה סבב, אני מאוד שמחה על הדברים שלך, זה גם קצת מתקשר למה שאתה אומר, אני גם אבל אומרת לך, אני לא הייתי מנחה, שמחזיקי תיק יהיו מודעים שיש גמישות והם שיחליטו, וצריך להיזהר, כי אם לא תהיה יד מכוונת, נגיד שתלך רק למגזר אחד, נגיד שתתעלם ממשפחות שהם לא מקושרות ולא מחוברות לדברים, אז אני אומרת כן צריך, חשוב לי אור, שהדבר הזה יעבור.
אנחנו כן חייבים איזה יד מכוונת ואיזה יד ש.. איזה עין שרואה, ויוצרת האחדה, לא במובן של אותו אירוע, בדיוק נראה אותו.. תראו, השבוע נחנך גן, ביוזמת המשפחה בכלל, לא קשור, הם שמו את הכסף, וראש העיר הגיע, של שחר פרידמן, בגן,
ישראל קלרמן:
נכון.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
הגננת שלו החליטה להנציח אותו, זה משהו אחר.
חגית משה:
יש יוזמות שהם יוזמות..
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
ואני הסברתי, וכבר הסברתי ואני לא אחזור על זה, כי כולכם שמעתם אותי, יש הנצחה פרטית שעולה כסף, והמשפחה אומרת, אנחנו שמים את הכל. יש לנו אבא שרוצה לבנות בריכה אולימפית בירושלים, הוא מוכן להביא את כל הכסף, סבבה. יכול להיות, אבל אני אומרת שזה, לכן הקמנו את הוועדה שהיא תקבע קריטריונים של סף, של רף, של רף וסף ושלעולם לא נבוא למצב שיבואו אנשים ויגידו בכלל לא ידענו, אנחנו ממש חייבים לעבוד גם על זה, וכן התקציב עם זה. ברשותכם, אני רוצה שגם הרב קלרמן סגן ראש העיר עוד יכול להיות פה איתנו, אז אני רוצה שרוחי וגולדי יציגו את המצגת שלהם.
ישראל קלרמן:
התחברתם? התחברתם למצגת?
רחל (רוחי) מייט:
כן, כן, כן, אתמול כבר הכל..
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
הכל הכל הם..
26
ועדת הנצחת זכרם של נפגעי טרור – מספר 3
מתאריך כ’ באדר תשפ”ה ()20.03.2025
ישראל קלרמן:
..
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
ככה אתה מכיר אותי? הגיע הזמן שתכיר אותי ושתזהה אותי כשאתה רואה אותי. הוא בא אליי, הוא שכח את השם שלי.
חגית משה:
מי את, הוא אומר לך?
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
לא.
ישראל קלרמן:
לא היה.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
את יעל? הוא אומר, את יעל?
ישראל קלרמן:
חגית..
חגית משה:
ההוא, יש לו קילומטראז', הוא לא זוכר את כל האנשים.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
בסדר. כל עוד זה בשנה הראשונה, עד ה-29 במרץ אתה יכול.
ישראל קלרמן:
הכל בסדר.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
ב-29 במרץ אנחנו שנה ביחד.
ישראל קלרמן:
לא אשכח לעולם, לא..
27
ועדת הנצחת זכרם של נפגעי טרור – מספר 3
מתאריך כ’ באדר תשפ”ה ()20.03.2025
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
אוקיי.
דוברת:
העכבר אצלך.
ישראל קלרמן:
לא הבנתי, שלחתם את זה לאיזה מייל?
רחל (רוחי) מייט:
זה כבר היה פה וכבר..
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
מה קורה? איפה רפי?
דובר:
למייל של..
ישראל קלרמן:
רפאל.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
רפאל.
ישראל קלרמן:
הוא שומע אותנו?
יהודה פרוידיגר:
מה השאלה?
ישראל קלרמן:
לא, הם רוצים להציג מצגת.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
הם הביאו, היא הייתה פה על ..
28
ועדת הנצחת זכרם של נפגעי טרור – מספר 3
מתאריך כ’ באדר תשפ”ה ()20.03.2025
דוברת:
היא הייתה.. אולם .2 מי יכול לפתוח את אולם 2?
ישראל קלרמן:
את יכולה לשלוח לו את זה למייל ...
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
... בלי מצגת..
ישראל קלרמן:
מה זה המחשב..
דובר:
רפאל, אתה יכול לבוא שנייה?
דוברת:
לא, הכל טוב.
ישראל קלרמן:
אה, זה הזה.
דוברת:
הנה, הנה, יש לך.. הנה, המצגת, הנה.
ישראל קלרמן:
הנה, הנה, הנה.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
רחל מייט.
טלי המר:
רגע, אבל צריך לעשות 'שייר' לרועי.
ישראל קלרמן:
מה צריך?
29
ועדת הנצחת זכרם של נפגעי טרור – מספר 3
מתאריך כ’ באדר תשפ”ה ()20.03.2025
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
רועי, אנחנו עושים לך 'שייר'. תעשו לרועי 'שייר'.
טלי המר:
להתקשר או שהוא רואה את זה?
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
אתה רואה?
עו"ד רועי כהן:
אני רואה, אני רואה.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
אה, מצוין.
ישראל קלרמן:
הכל טוב.
רחל (רוחי) מייט:
הוא רואה והוא מכיר. רועי מכיר. שלום, רועי. נעים מאוד. אנחנו, רועי מכיר את הרעיון עוד בתחילת דרכו, עוד לפני שיצאנו לדרך. אנחנו הקמנו את הפלטפורמת הנצחה, כבנות שלשכול אזרחי, את אימא שלנו איבדנו בילדות שלנו, אבא שלנו ליווינו עם מחלה לאורך שנים יותר ארוכות, וגם הוא נפטר לפני הקורונה, והיה לנו חלום הרבה זמן להקים פלטפורמת הנצחה. עשינו הרבה מאוד, אני התחלתי לגייס משאבים בגיל ,13 בשבעה של אימא שלי, לארגון עזר מציון, למי שמכירה.
הקמתי שמה מחלקת הוספיס, ציוד.. בשבעה של אימא שלי, ציוד למחלקת הוספיס, כי אימא שלי הייתה כמה חודשים בהוספיס בית ועזר מציון היה ארגון קטן בתחילת הדרך, ואת רוב הדברים שהיינו צריכים, היינו צריכים לקנות ואחר כך השאלנו להם, ובשבעה של אימא, הגיעו הרבה, אימא שלי הייתה יהלומנית, ואבא שלי גם היה רב מפורסם ואנשים הגיעו, הרבה מאוד אנשים, ופשוט כל בן אדם שהגיע, לא יכל לצאת בלי להשאיר תרומה לעזר מציון. וזהו, התלהבתי על הדבר הזה ונשארתי פה ובמשך שנים הייתי בגיוס משאבים, ומתוך הגיוס, ראיתי שאחד הדברים שגורמים לאנשים הכי הרבה לתרום זה להנציח, אנשים נותנים לזכר ויש הרבה מקום של כבוד, ובסופו של דבר, כשבן אדם תורם חצי מיליון שקל וקונים איתו אמבולנס ויש איזה הזכרה קטנה על האמבולנס, הרגשתי שזה כאילו לא פייר, מי רואה את זה בכלל? ורציתי הרבה יותר, לתת לזה הרבה יותר חיות, לתת לזה משמעות, ולהקים דף הנצחה שהוא תמיד יהיה, יהיה אפשר לעדכן אותו ושאנשים יוכלו להגיב עליו, שהוא יהיה חברתי, שאנשים יוכלו להוסיף, יפגשו אותו, יוכלו גם לכתוב 30
ועדת הנצחת זכרם של נפגעי טרור – מספר 3
מתאריך כ’ באדר תשפ”ה ()20.03.2025
את ההרגשות שלהם וגם להוסיף סיפורים ותמונות אם הם הכירו אותו, וככה בעצם יצאתי לדרך והלכתי להקים פלטפורמת הנצחה שמחוברת בקוד QR למיצגים הפיזיים שעושים לזכרם וכמובן לקבר. חמישה חודשים אחרי שהשקנו את המיזם, הגיע השביעי באוקטובר, ומהר מאוד הבנתי שחשבתי שאני רוצה להקים פלטפורמת הנצחה, זה בורא עולם רצה והוא פשוט רצה שאני אהיה שם במקום הזה, בסיטואציה הזאת ולפגוש את האנשים. ומהשביעי באוקטובר, שכולכם בוודאי זוכרים את היום הנורא הזה, איך שברגע אחד, פשוט החיים שלנו התהפכו, ומה שלא יהיה, לעולם לא נחזור למה שהיינו קודם. ואחד הדברים הנוראים שלוויה רדפה לוויה, לא היה רגע אחד באמת לזכור את האנשים, ויותר מזה, כל כך הרבה ילדים קטנים איבדו הורים, כל כך הרבה הורים איבדו ילדים. מי יספר את כל הסיפורים האלה? מי יזכור את כל הזיכרונות האלה? פתאום אנחנו מוצפים בכל כך הרבה זיכרונות, תמונות, תלכו איפה שאנחנו הולכים הכל מלא מדבקות בכל הארץ, אין תחנת רכבת, תחנת אוטובוס שלא הכל מוצף והרצון לזכור קיים בצורה, אני חושבת שהיא לא הייתה מעולם כמו שהיא קמה וצפה אחרי השביעי באוקטובר. אז זה מה שהתחלנו לעשות, פשוט להקים דף לכל חלל וחלל, יצרנו יחד עם שי גראוכר חמ"ל ממש בימים הראשונים כשאספנו שם לשם.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
מי זה שי?
איילת ששון:
הוא תרם המון-המון כסף לחיילים.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
זה התורם שסיפרת לנו עליו?
רחל (רוחי) מייט:
כן, כן, כן. אז הוא עזר לנו..
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
נגיד.. כזה איש צדיק.
רחל (רוחי) מייט:
כן, וביחד איתם הקמנו.
ישראל קלרמן:
על הפצועים וגם.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
31
ועדת הנצחת זכרם של נפגעי טרור – מספר 3
מתאריך כ’ באדר תשפ”ה ()20.03.2025
נכון.
יהודה פרוידיגר:
גם בפצועים וגם בזה.
רחל (רוחי) מייט:
ב-..30 לילדים,
יהודה פרוידיגר:
לפצועים וזה לכולם.
ישראל קלרמן:
כל המשפחות, כן.
רחל (רוחי) מייט:
כן. אז ביחד איתם בעצם הקמנו ב-..30 ל-7.10 את עמדת הנרות האלה שעמדה כשנה בכותל המערבי והיה שם את הקוד QR שכל אחד יכל לסרוק ולהגיע למה שיש לכם בעצם בשרשרת, שרואים את כל החללים ואפשר להיכנס לכל חלל ואפשר לחפש כל חלל.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
זה בשרשרת שחילקתם?
רחל (רוחי) מייט:
זה בשרשרת, בשרשרת יש לכם לכולם..
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
תמיד אתן מביאות לנו דברים.
רחל (רוחי) מייט:
את כל החיילים. נכון, כי זה, זה חלק.
ישראל קלרמן:
מה יש לנו?
רחל (רוחי) מייט:
יש לכם שרשרת שכשסורקים אותה, מגיעים לכל החללים.
32
ועדת הנצחת זכרם של נפגעי טרור – מספר 3
מתאריך כ’ באדר תשפ”ה ()20.03.2025
יהודה פרוידיגר:
אני יודע, שרשרת, הנה, הנה, אני..
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
יש .QR
ישראל קלרמן:
את כל החללים.
איילת ששון:
כן.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
כל החללים, כולל הכל.
רחל (רוחי) מייט:
כן, כולל חיילים.. כן, כולל אזרחים כולל הכל, כן. אנחנו ברקדנו כבר מאות קברים, חלקם מחללי פעולות איבה וחלקם חללי צה"ל. אני חייבת לומר שאני מסתובבת מאוד הרבה בבתי העלמין מה-7 באוקטובר, אני הטיול שלי זה בתי העלמין. יום שישי בבתי העלמין זה, זה פסטיבל, סליחה שאני אומרת. קודם תראו את ההבדל בין החלקות מהשביעי באוקטובר לחלקות קודם. החלקות קודם..
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
אנחנו בפרוטוקול לא נכתוב את.. בסדר?
רחל (רוחי) מייט:
כן.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
לא, לא, כי את בסדר שאמרת את זה ואנחנו מבינים, רחל (רוחי) מייט:
לא, אני רוצה שתבינו,
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
אבל כדי שלא חלילה יגיע ל..
33
ועדת הנצחת זכרם של נפגעי טרור – מספר 3
מתאריך כ’ באדר תשפ”ה ()20.03.2025
רחל (רוחי) מייט:
כן.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
זה מפורסם ואני לא, אז תמחקו גם את מה שאני אמרתי.
רחל (רוחי) מייט:
כן.
ישראל קלרמן:
לא, היא אומרת שהחלקות של שביעי באוקטובר זה..
רחל (רוחי) מייט:
החלקות של השביעי באוקטובר צבעוניות, אנשים באים, מביאים, יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
נכון.
רחל (רוחי) מייט:
דגלים, דובים, סיפורים, זה, הכל..
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
בלונים ביום הולדת.
רחל (רוחי) מייט:
חגיגות.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
מביאים סופגניות, אוזני המן, הכל.
רחל (רוחי) מייט:
ממש, זה ממש מקום תיירותי. אני פוגשת שם בבתי העלמין אין-סוף תיירים, זה אזור תיירות.
אנחנו צריכים להבין שבתי העלמין הפכו לאזור תיירות.
חגית משה:
34
ועדת הנצחת זכרם של נפגעי טרור – מספר 3
מתאריך כ’ באדר תשפ”ה ()20.03.2025
זה היער הקדוש, עוד הר קדוש.
רחל (רוחי) מייט:
מה?
חגית משה:
זה עוד הר קדוש.
רחל (רוחי) מייט:
מה?
חגית משה:
אמרתי ש..
ישראל קלרמן:
לא, אם כבר היא תיקנה את המילה פסטיבל אז אני לא, לא, באמת גם אני לא מתחבר למה שאמרת.. כי לא ראיתי, אבל גם.. לא, את ממשיכה, אל תלכי לכיוון הזה, אני לא..
רחל (רוחי) מייט:
כן. אני אומרת, אז מה שמאוד-מאוד חשוב, כשמגיעים כל כך הרבה תיירים ואני רואה אותם, אחד אחרי השני מגיעים וסורקים את הקודים והם קוראים על האנשים ומבינים, ישראל קלרמן:
הו, בסדר..
רחל (רוחי) מייט:
מבינים.
דינה קיט:
זה הזדהות.
ישראל קלרמן:
כן.
רחל (רוחי) מייט:
35
ועדת הנצחת זכרם של נפגעי טרור – מספר 3
מתאריך כ’ באדר תשפ”ה ()20.03.2025
מבינים מי היו האנשים, ואז הם מתרגשים. אני ממש רואה שבמצבות שיש עליהם קודים, אנשים מתעכבים, וקוראים, ואני אחרי זה גם רואה שהם בעצם..
חגית משה:
מי עושה את הקודים?
רחל (רוחי) מייט:
אנחנו.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
שתיהן.
חגית משה:
של כולם? כל.. מהשביעי באוקטובר.
ישראל קלרמן:
הן יושבות עם המשפחות, אני מבין.
איילת ששון:
אנחנו יושבות עם המשפחות ביחד עם המשפחות.
יהודה פרוידיגר:
אתם רושמים את הכל על הקבר?
ישראל קלרמן:
הן כותבות... משפחות.. והן מכניסות לזה, מספרים להם סיפורים.
רחל (רוחי) מייט:
כן. ביחד עם מתנדבים. יש לנו בערך 100 מתנדבים.
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
וכתבות וכתבות ותמונות.
ישראל קלרמן:
100 מתנדבים.
36
ועדת הנצחת זכרם של נפגעי טרור – מספר 3
מתאריך כ’ באדר תשפ”ה ()20.03.2025
יעל (יעלה) ביטון דה-לנגה, יו"ר הוועדה:
הכל.
רחל (רוחי) מייט:
אנחנו תיכף נראה איך נראה הדף, ובעצם מה שאנחנו עושים..
חגית משה:
הייתי רוצה לחבר את זה, טוב, אחר כך.
רחל (רוחי) מייט:
אז מה שאנחנו בעצם רואים זה שהמצבות שהן מבורקדות, אנחנו רואים באנליטקס שנכנסים אליהם אלפי מבקרים, אני יודעת גם ימים. ימי שישי זה תמיד נושא, אנחנו ממש רואים שאנשים נכנסים וגם הם משאירים זיכרונות, הם כותבים, אנחנו רואים את הנרות נדלקים, פרחים דיגיטליים מונחים, אנשים כותבים, אנשים אומרים פגשתי אותו פה, ראיתי אותו שם, ואנשים שולחים תמונות, מוסיפים סיפורים וזה מדהים. התגובות של המשפחות שכבר ישנו איתם, הם מאוד-מאוד מרגשות.
חגית משה:
כמה כבר עשיתם?
רחל (רוחי) מייט:
דפים עשינו לכולם, לכמה יצרנו קודים על המצבות, אזור ה-,500 ושאיתם ממש ישבנו עם המשפחות.
חגית משה:
וואו.
רחל (רוחי) מייט:
בעצם אנחנו, מגלים שיש לנו כמה יעדים, והיעד הראשון כמו שאנחנו, או כמו שאמרת, זה בעצם שלכל חלל יהיה את ה-QR שלו על המצב ושהדף שלו יהיה מכובד ומלא תוכן. ככל שהדף מכובד יותר, גם אורגני בגוגל הוא קופץ מהר מאוד. כאן אני ככה, נתתי קצת שנראה מה רואים בדף. רואים את ההיסטוריה כמובן עם קרא עוד, את האודות, משפחה, אפשר לראות את גלריית תמונות, גלריה של סרטונים, אזור של שיתופים של סיפורים, תמונות, כתבות, מקומות של הנצחה, איפה הנציחו את הבן אדם ואפשר ישר כאילו להיכנס לשם ללינקים ולראות מה עשו. תמונות מצב ומיקום קבורה שזה אחד הדברים שהוא באמת נתן לאנשים מאוד הרבה. זה מקום שברגע, בן אדם שהולך מגיעים לקבר, אתה שולח לו את הדף והוא נכנס עם גוגל מפות, מגיע עד חמש מטר מהקבר. היעד השני שלנו 37