ישיבת מועצה מס' 11 (ישיבה מן המניין לחודש נובמבר) וישיבת מועצה מס' 12 (ישיבה שלא מן המניין) בנושא… · כה. דוח ועדת ביקורת מישיבה מס' 2

26 נובמבר 2024

כ"ה חשון תשפ"ה

סימוכין: 2024-0103-1094

דו"ח מישיבה מס' 2 של ועדת ביקורת

שהתקיימה ביום שלישי, כ"ד בתמוז תשפ"ד ()30.7.2024

השתתפו: מר אלדד רבינוביץ, חבר מועצה ויו"ר ועדת ביקורת נכחו: גב' עופרה ברכה, מבקרת העירייה והמורשה לטיפול בתלונות עו"ד דני ליבמן, משנה ליועמ"ש לנושאים מיוחדים

גב' ריטה לדיזינסקי, מנהלת אגף נכסי העירייה

מר רועי לביא, מנהל אגף לתכנון העיר

גב' איילת ששון, מנהלת אגף לשירות עירוני וחווית לקוח מר דודו אמזלג, סגן מנהל אגף התקציבים וממונה על ההוצאות גב' תמר שמעון, מנהלת מחלקה בכירה לפיתוח מערכות מידע גב' אורטל אריה, מנהלת מחלקה בכירה לפיתוח תכנון ובקרה מר אבי אזרזר, ממונה על מערך הביטוחים העירוני

מר ערן מוטרו, ממונה על רישום זכויות והפקעות מקרקעין מר צבי עבו, מזכיר ועדת ביקורת.

על סדר היום:

דו"ח מבקר המדינה בנושא: ניהול נכסי מקרקעין בידי רשויות מקומיות

פתיחת הדיון:

מר אלדד רבינוביץ, יו"ר הוועדה: מתכבד לפתוח את הדיון בוועדת ביקורת מספר -2 דוח מבקר המדינה בנוגע לניהול נכסי מקרקעין בידי רשויות מקומיות.

מדובר בדוח חשוב מאוד, למרות שהוא כבר לא חדש ולמרות שנראה כי חלק מהערות המבקר לא מותאמות לעיריית ירושלים מצד המורכבות והגודל שלה. נציין גם שהדוח הזה נדון כבר בפורומים מקצועיים בעירייה, וחלק מרכזי מהאמור בו כבר תוקן.

דיון הוועדה:

מבוא

סעיף :1

המלצת הביקורת:

• להשלים את סקר הנכסים לשטחים פתוחים ולתשתיות.

תגובת המבוקר:

ההמלצה מקובלת ויושמה זה מכבר.

המלצת ועדת ביקורת:

לקבל את המלצות הביקורת.

סעיף :2

המלצת הביקורת:

• לבדוק, למשל באמצעות סקרים והצלבת נתונים את מהימנות הרישומים של נכסי המקרקעין בפנקסי הזכויות שלהן ואת שלמותם אל מול הרשום במרשם המקרקעין, ולהבטיח כי כל נכסיהן אכן רשומים הן במרשם המקרקעין והן בפנקסי הזכויות.

תגובת המבוקר:

חלק גדול מנכסי העירייה רשומים בטאבו בפנקס שטרות, ללא רישום של זיהוי קרקעי בגוש וחלקה.

העירייה ביקשה לקבל מידע ופרטים מרשם המקרקעין אך ללא הצלחה.

המלצת ועדת ביקורת:

לקבל את המלצת הביקורת ולבצע רישום של כל נכסי עירייה שאינם רשומים על שמה. במידת

הצורך והאפשרות, לבצע רישום ראשון של נכסי העירייה, אשר יהוו שלד ציבורי לעיר כולה.

מבקרת העירייה מתבקשת לפנות למבקר המדינה שיסייע בקבלת החומר המצוי אצלו.

יועמ"ש העירייה מתבקש לפנות לרשם המקרקעין לצורך קבלת מידע בדבר רישומי נכסי העירייה

שאינם מוכרים לנו כעת.

סעיף :3

המלצת הביקורת:

• להרחיב את הממשקים למערכות רלוונטיות נוספות כמו המערכות הכספיות המשפטיות ומערכות התכנון והבנייה.

תגובת המבוקר:

מרבית מערכות המידע העירוניות מסונכרנות, למעט מערכת הארנונה. מערכת זו כללת זיהוי מקומי של גוש וחלקה שונים מהמקובל ויש קושי לשנות את הנתונים.

המלצת ועדת ביקורת:

לקבל את המלצת הביקורת ולהנחות את גזבר העירייה לסנכרן גם את נתוני מערכת הארנונה עם

יתר המערכות העירוניות.

סעיף :4

המלצת הביקורת:

• לשלב מידע מקיף וכולל על כל נכסיהן במערכת המידע הגיאוגרפי של הרשות.

תגובת המבוקר:

הגב' תמר שמעון, מנהלת מחלקה בכירה לפיתוח מערכות מידע, הסבירה כי בהתאם למדיניות העירייה לא נכון לשקף כל מידע קיים במערכת ה gis הפתוחה.

המלצת ועדת ביקורת:

לא ניתן לקבל את המלצת הביקורת, אך מומלץ לצוות המקצועי להתכנס ולבחון את השאלה

בהתאם למדיניות העירייה.

סעיף :5

המלצת הביקורת:

• להכין ולהעלות על הכתב תוכניות עבודה שנתיות לתחום ניהול הנכסים, תוך פירוט המשימות והאחראים לביצוען, ותוך הגדרת יעדים מדידים ולוחות זמנים להשלמתן של המשימות, וכן מומלץ ליישם בקרה ומעקב אחר ביצוען.

תגובת המבוקר:

ההמלצה מקובלת ומיושמת.

המלצת ועדת ביקורת:

לקבל את המלצת הביקורת.

סעיף :6

המלצת הביקורת:

• למפות את תהליכי הליבה בתחום ניהול הנכסים, ובהתאם לכך לגבש נוהלי עבודה לכל התהליכים האמורים. על הנהלים להיות מפורטים, להגדיר את האחראים על הנושאים השונים ואת ממשקי העבודה בין הגורמים השונים המעורבים בתהליך ניהול הנכסים ולקבוע מנגנוני בקרה ועדכון.

תגובת המבוקר:

הגב' ריטה לדז'ינסקי: קיימים נהלים לעבודת האגף אך אינם כתובים כקובץ מוסדר.

המלצת ועדת ביקורת:

הוועדה מקבלת את המלצת הביקורת וממליצה לבנות תוכנית עבודה לכתיבת נהלים בהתאם

למשאבים וסדר עדיפויות.

סעיף :7

המלצת הביקורת:

• לגבש פרוגרמה כלל-עירונית משום שיש צורכי ציבור ברמה הכלל-יישובית אשר יכולים לשרת כמה שכונות, ולכן אינם מקבלים ביטוי בפרוגרמות המתחמיות ובפרוגרמות בתוכניות האב הנושאיות, בשים לב לגודלה ולמורכבותה של העיר.

תגובת המבוקר:

מר רועי לביא: לא ניתן לבנות פרוגרמה כללית בעירייה כמו ירושלים. לעומת ערים קטנות בהן לכל

שטח בייעוד ציבורי יש תכנון וצורך מקדים, ירושלים צריכה להיות דינאמית ומותאמת לצרכים משתנים. בשכונות מייצרים פרוגרמות אך לא כולן מתעדכנות בתדירות גבוה. פועלים בהתאם לסדרי עדיפויות לפי הצרכים ולפעמים מייצרים פרוגרמה נקודתית בהתאם.

בנוסף, בירושלים השכונות גדולות ועיקר המענה הפרוגרמטי נעשה ברמת השכונה ולא ברמת הכלל עירוני.

ישנם צרכים שהם כלל עירוניים ולהם היה נכון לייצר פרוגרמה. קיימות תוכניות רוחביות נושאיות, לדוג' ספריות, כב"א, מד"א.

המלצת ועדת ביקורת:

הוועדה מקבלת את המלצת הביקורת באופן חלקי וממליצה לבנות תכנית עבודה להשלמת

הפרוגרמות לכל השכונות, לרבות עדכונם מעת לעת.

סעיף :8

המלצת הביקורת:

• להשלים את הכנת הפרוגרמה לשמונה המתחמים שאין להם פרוגרמה ולעדכן את הפרוגרמות ל-24 המתחמים שהוכנו לפני ..2018

תגובת המבוקר:

למרבית השכונות יש פרוגרמות, מציעים להתמקד בשכונות המרכזיות ולפעול בהתאם לתיעדוף.

המלצת ועדת ביקורת:

לקבל את המלצת הביקורת ולהשלים פרוגרמות לכלל השכונות בעיר.

סעיף :9

המלצת הביקורת:

• להכין תוכנית מתאר כוללנית כדי לעגן את צורכי הציבור בתוכנית סטטוטורית עוד מומלץ שתוכניות המתאר הכוללניות יכללו מנגנון מעקב ועדכון כדי להתאים את התכנון המתארי לצרכים המשתנים.

תגובת המבוקר:

כאמור לעיל, לא ניתן ליצור תכנית סטטוטורית כוללנית חדשה לכל העיר כעת.

המלצת ועדת ביקורת:

ההיסטוריה מלמדת כי לא ניתן לקבל את המלצת הביקורת.

סעיף :10

המלצת הביקורת:

• להכין תוכניות עבודה שיכללו משימות ויעדים הנוגעים לפיקוח על מצב הנכסים ושלמותם ולפעול על פיהן.

תגובת המבוקר:

הגב' ריטה לדז'ינסקי: האגף בנה מערכת, ומנסים ליצור אחראי בכל אגף שיעקוב אחרי ויאתר

תקלות.

נכון לבדוק ולטפל בכל נכס פעמיים בשנה, אך כרגע זה לא מתוקצב ואין כח אדם מספק לעניין.

בנוסף, לעיתים אגפים מעבירים נכסים בניהם ללא תיאום עם אגף הנכסים, והדבר פוגע בבקרת האגף.

בנוסף, אגף שפ"ע מטפל במפגעים במרחב הציבורי. הם עובדים ברישום ידני ולא במערכת הממוחשבת של נכסי העירייה.

המלצת ועדת ביקורת:

לקבל את המלצת הביקורת ולבדוק את כל הנכסים לפחות שתי פעמים בשנה, בהתאם לתקציב

וליכולת.

להבהיר לכלל אגפי העירייה המשתמשים בנכסי העירייה כי לא ניתן להעביר נכס ללא הליך סדור

מול אגף הנכסים.

לפעול מול אגף שפ"ע שיפעלו באמצעות מערכת של אגף הנכסים, כך שכל המידע הרלוונטי על

נכסי העירייה ירוכז במערכת אחת.

סעיפים ,11 ,12 ,13 :14

המלצת הביקורת:

• לערוך סקרים בנוגע למצב בטיחות כלל נכסיהן, לכלול נושא זה בתוכניות העבודה שלהן ולקבוע נהלים לאיתור שיטתי של מפגעים ולהסרתם. מומלץ גם לשלב מידע על מצב הבטיחות בנכסים במערכת הממוחשבת לניהול הנכסים כדי לסייע בניהול הנושא ובמעקב אחריו.

• לערוך סקרים בנוגע למצב התחזוקה של נכסיהן, כדי שיהיה בידיהן מידע רלוונטי, מקיף ועדכני על מצב תחזוקתם וכדי שהן יוכלו לנקוט את הפעולות הנדרשות לשיפור מצב הנכסים ולתת שירות מיטבי לתושביהן.

• להכין תוכניות עבודה שנתיות או רב-שנתיות בנוגע לתחזוקת נכסיהן. שכן תוכניות עבודה בנושא עשויות לסייע לעירייה לבצע את התחזוקה באופן יעיל, על פי סדר עדיפויות מושכל, ולעקוב אחר מימוש התוכנית.

• להכין תוכנית לשיפור חזות המבנים שנמצאו לא מטופחים וסביבתם, ולשיפור מצב תחזוקתם, ולהנגיש את המבנים שטרם הונגשו. נוסף על כך מומלץ לכל הרשויות המקומיות לנטר בסיורים את מצב הנגשת המבנים, תחזוקתם ובטיחותם גם במקרים של נכסים שהרשות הקצתה לשימוש גורמים מחוץ לרשות ושאמורים לתחזק אותם.

תגובת המבוקר:

למרבית הנכסים יש אישורי בטיחות ונגישות. עם זאת, אין בידי אגף הנכסים את מלא המידע כיוון שכל אגף או צד שלישי שקיבל הרשאה אחראי על התחזוקה והבטיחות בנכסים המצויים בשימושו וכן על חזותם והנגישות בהם.

אגף נכסים דורש את המידע מהאגפים השונים אך לא תמיד מקבל, וגם אין לו את הכלים לטיפול בנכסים בפועל.

המלצת ועדת ביקורת:

לקבל את המלצת הביקורת ולדאוג שכלל המידע יעבור מהאגפים השונים לאגף הנכסים.

בנוסף, לבחון אפשרות לצמצם את התקנים ולהסמיך את מפקחי הנכסים גם בתחומי הבטיחות

והנגישות, כך שכל ביקור יענה על הצורך בפיקוח של תחומים אלו. כמובן, ליקויים ככל ויתגלו

יטופלו בידי האגף המחזיק בפועל.

סעיפים ,15 :16

המלצת הביקורת:

• להמשיך בפעולות הפרטניות למיצוי הפוטנציאל הכלכלי של נכסיהן מתוך תפיסה כוללת המעוגנת בתוכנית אסטרטגית למיצוי פוטנציאל הנכסים שברשותן.

• לבחון את האפשרות להגדלת ההכנסות, למשל במסגרת הכנת התוכנית האסטרטגית למיצוי הפוטנציאל הכלכלי של הנכסים שברשותן ובהתאם להוראות כל דין.

תגובת המבוקר:

העירייה פועלת להשביח נכסים, אך הבחינה הכלכלית אינה היחידה בשיקולי העירייה. בנוסף, יש בעיה נקודתית עם קרקעות של רמ"י, היות ובשינויי ייעוד רמ"י דורשים להחזיר אליהם את הקרקע.

המלצת ועדת ביקורת:

לקבל את המלצת הביקורת תוך שקילת כל השיקולים הנדרשים בהשבחה ומיצוי כלכלי של

נכסים.

סעיפים ,17 :18

המלצת הביקורת:

• להשלים את המידע על שטח הנכסים בפנקס הזכויות, כדי שתהיה להן תשתית עובדתית מלאה כנדרש על פי הדין ולצורך קבלת החלטות מיטביות על ביטוח הנכסים וניהולם.

• להקפיד על חישוב שטחי הנכסים וערכי הכינון של כל הנכסים שברשותן ועל פיהם לגזור את סכומי הביטוח המעודכנים. תחשיבים אלו צריכים להיות מתועדים ונגישים כדי שאפשר יהיה לעקוב אחר שינויים בנכסים ובערכי הכינון ולהבטיח שעלות כיסוי הביטוח ברשויות הללו תשקף את המצב בפועל.

תגובת המבוקר:

בעבר לא הוכנס נתון זה, כיום בכל נכס שמוכנס למערכת מוזן גם שטחו. בדיקה רטרואקטיבית דורשת תקציב גדול.

בנוסף, אגף נכסים ניסו ליצור סנכרון עם רישומי ההארנונה, אך לעיתים רבות זיהוי הנכס בארנונה הינו רישום פקטיבי ויש קושי לזהות אותו ולשייכו למספר הנכס.

מר אבי אזרזר: נכון לבנות תכנית רב שנתית למיטוב הנתונים ולא ליצור עומס בשנה אחת. בנוסף,

מתבצעת כעת חשיבה האם נכון לבטח את כל הנכסים בערכם המלא, כחלק ממדיניות ניהול סיכונים.

המלצת ועדת ביקורת:

לקבל את המלצת הביקורת ולהכניס לתכנית העבודה של האגף, בהתאם לשיקולי תקציב ותעדוף.

בנוסף ליצור סנכרון עם מערכות הארנונה ולאפיין את כל המידע הגיאוגרפי במערכות העירוניות

בצורה אחידה.

סעיפים ,19 ,20 :21

המלצת הביקורת:

• לבחון את כל המקרים שבהם אין תיעוד של מועד פרסום ההודעה לפי סעיף ,19 ולפעול לבירור הנסיבות שבעטיין ההפקעה לא הושלמה ובמידת הצורך לבחון נחיצות השלמת ההפקעה או ביטולה בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה.

• לבחון את התמשכות הזמן ממועד אישור התוכנית ועד פרסום הליכי ההפקעה.

• רכז נתונים ולעקוב אחר מימוש המטרות שבעטיין בוצעו ההפקעות ומועדיהן. נוסף על כך, על הרשויות לפעול מיוזמתן לאיתור של מקרקעין שטרם מומשה מטרת הפקעתם ולהתריע לפני מקבלי ההחלטות בחלוף הזמן על אי-מימוש מטרת ההפקעה, ואף לפעול להשבת המקרקעין לבעלים המקוריים במקרים המאפשרים ומצדיקים זאת, כדי שזכויות הקניין של הפרט לא ייפגעו ללא הצדקה וכדי שהשימוש בקרקע יהיה מיטבי, בהתאם לצרכים.

תגובת המבוקר:

בעבר התחילו בהליכי הפקעה רבים, לא כולם באופן נכון. כל הפקעה שהחלה משלימים, אך לא מתחילים בהליכי הפקעה ללא צורך קונקרטי וללא שהוצג לכך תקציב.

המלצת ועדת ביקורת:

לקבל את המלצת הביקורת ולרשום את השטחים המופקעים על שם העירייה, לרבות באמצעות

רישום ראשון.

אגף הנכסים יפנה למחלקה המשפטית מקרים בהם הרשם לא אפשר רישום על שם העירייה חרף

הוראות איחוד וחלוקה בתב"ע תקפה, והמחלקה המשפטית תסייע ברישום אל מול הרשם.

סעיף :22

לא רלוונטי

סעיף :23

המלצת הביקורת:

• לפרסם את הפרוגרמה לצורכי ציבור באתר המרשתת.

תגובת המבוקר:

ההמלצה מקובלת ומיושמת.

המלצת ועדת ביקורת:

לקבל את המלצת הביקורת.

סעיף 24 :

המלצת הביקורת:

• להוסיף לספר ההקצאות את מועד העדכון ולהקפיד על עדכונו.

תגובת המבוקר:

ההמלצה מקובלת ומיושמת.

המלצת ועדת ביקורת:

לקבל את המלצת הביקורת.

סעיפים ,25 26 :

המלצת הביקורת:

• לפרסם קישור לתיק הנכס בכל הקצאה כדי שהמשתמש יוכל לקבל מידע עדכני על מצבם התכנוני והקנייני של המקרקעין המדוברים.

• מוצע להטמיע את המידע שבספר ההקצאות גם במערכת ה-GIS העירונית הפתוחה לציבור תגובת המבוקר:

כאמור לעיל, לא נכון לפרסם באתר האינטרנט את פרטי תיק הנכס.

המלצת ועדת ביקורת:

לא ניתן לקבל את המלצת הביקורת.

סעיף 27 :

המלצת הביקורת:

• לפרסם לציבור את מועד סיום ההסכם שנחתם עם הגורם שעבורו ניתנה ההקצאה.

תגובת המבוקר:

ההמלצה לא מקובלת, פרסום כזה יכול לגרום ללחצים ולעבודה נוספת לאגף.

המלצת ועדת ביקורת:

לקבל את המלצת הביקורת.

סעיף 28 :

המלצת הביקורת:

• לאפשר למגיש התנגדות לעשות זאת גם באמצעות טופס מקוון.

תגובת המבוקר:

ההמלצה מקובלת ומצויה בתכנית העבודה.

המלצת ועדת ביקורת:

לקבל את המלצת הביקורת.

סעיף 29 :

המלצת הביקורת:

• מוצע לארבע הרשויות לפרסם את פרוטוקולי ועדת ההקצאות כדי להגביר את השקיפות לציבור.

תגובת המבוקר:

ההמלצה מקובלת ומיושמת.

המלצת ועדת ביקורת:

לקבל את המלצת הביקורת.

סיכום הדיון:

מר אלדד רבינוביץ יו"ר הועדה: בהכנה לוועדה שמעתי ביקורת על הדו"ח כי הוא לא מותאם לעיריית בסדר גודל של ירושלים וכי אינו מדויק. כפי שראינו, אכן לא כל ההמלצות היו מתאימות ולא כולן התקבלו. עם זאת, מדובר בדו"ח שיצר שיפור משמעותי בעבודת העירייה ואני מניח שיצור שיפורים נוספים בהמשך.

אם נמקד את הממצאים החוזרים ניתן להצביע על בעיה בסנכרון נתוני הארנונה עם נתוני יתר האגפים, היעדר רישום מסודר של נכסי העירייה בעיקר במזרח העיר, והיעדר תיאום והעברת מידע בין האגפים.

מניח שתיקון הממצאים העיקרים האלה ישפרו את עבודתנו באופן משמעותי ויצעידו אותנו קדימה.

הישיבה נעולה.

טבלת הממצאים וההמלצות המצורפת, מהווה חלק בלתי נפרד מפרוטוקול הדיון.

בברכה,

אלדד רבינוביץ

חבר מועצת העיר ירושלים

יו"ר ועדת ביקורת

וועדת ביקורת - מספר 2

מתאריך כ"ד בתמוז תשפ"ד ()30.7.24

וועדת ביקורת –תמליל

מספר ישיבת וועדה: 2

מקום ההתכנסות: אולם הנהלה 2

תאריך ישיבת הוועדה: כ"ד בתמוז תשפ"ד ()30.7.24

מזכירת הוועדה בדיון: צבי אבו

שעת תחילת הדיון:

שעת סיום הדיון:

התמליל נכתב ע"י חברת גולד וורק בע"מ ולא עבר בדיקה או הגהה ע"י גורם כל שהוא בעיריית ירושלים

עיריית ירושלים וחברת גולד וורק בע"מ עושים כל שביכולתם על מנת לייצר תמליל איכותי ובעל ערך. עם זאת מודגש כי קריאה בתמליל צריכה להיעשות באופן מושכל תוך הבנה שיתכנו טעויות ו/או השמטות מסיבות אובייקטיביות שונות.

You"

.speak

גולד–וורק ת r ג ו m ים גולד וורק תמלול והקלטה We

"_type

1

וועדת ביקורת - מספר 2

מתאריך כ"ד בתמוז תשפ"ד ()30.7.24

אלדד רבינוביץ:

אנחנו מתחילים את ישיבת ביקורת מספר ,2 בנושא דוח מבקר המדינה על הרשויות. הדיון הקודם היה קצת כבד לאנשים פשוטים כמוני, אבל עשינו מה שיכולנו, עכשיו לעבור לנושא שקצת יותר קרוב לתחומים שמהם אני מגיע. בעיניי זה דוח מאוד חשוב, למרות שהוא כבר לא חדש, ולמרות שחלק מהדברים היה נראה שהם לא לגמרי מבינים את המטריה של ירושלים, סוגיות של גישור, סוגיות של עיר בגודל כזה, מורכבות כזאתי, אבל בכל זאת עלו גם כמה נושאים חשובים. חלק, גם בסוף הדוח הזה נדון כבר, הדוח הזה נדון וכבר הרבה עבודה נעשתה. אני לא, מאוד עזר לי להכין, לראות את כל ההערות. אני חושב שעדיין יש כמה נקודות שנדון בהם. בסוף, דוברת:

אתה רוצה ללכת לשאלות, נכון?

אלדד רבינוביץ:

בסוף, בסוף אני רוצה להגיד תודה לריטה שעשית את ההכנה, ההכנה הזאתי מאוד מאוד עזרה לי ואיתה גם כנרת. אני כן אשמח לעבור על לפי הסעיפים של הדוח. אני חושב שברוב הדברים לא יהיו הערות דרמטיות, אבל אני חושב שכן אפשר יהיה ללמוד מהם.

ריטה לידצנקי:

אולי טבלה מרכזת.

אלדד רבינוביץ:

כן, לפי הסעיפים שבטבלה. לגבי הסעיף הראשון, אז מדובר כאן על הסקר נכסים. עיריית ירושלים יש לה סקר נכסים לגבי נכסים מבונים. אני מבין שכבר מאז תלויה במידע הרבה, אני ראיתי גם בעיניים.

ריטה לידצנקי:

אנחנו כל הזמן עובדים על זה.

אלדד רבינוביץ:

זאת אומרת הוכנסו גם נכסים עירוניים אחרים, שזה שבילים ושזה מתקנים.

ריטה לידצנקי:

וזה כבר סקר שני שאנחנו עובדים עליו והם עושים מטייבים.

אלדד רבינוביץ:

2

וועדת ביקורת - מספר 2

מתאריך כ"ד בתמוז תשפ"ד ()30.7.24

נכון. עכשיו, אני כן חשוב לי, טוב, זה הנקודה הזאתי. לגבי הנקודה השנייה של הצלבת הנתונים מהמרשם, אז כאן אני באמת לא מבין. אני חושב שגם אצלנו כאן בהערות לא לגמרי, מרכז לשדרות זה ללא שומה, שומה זה משהו אחר לחלוטין. באמת חלק גדול מהנכסים של העירייה הם בגוש שומה. אין שם לא פנקס שדרות, לא פנקס זכויות, או שאולי יש שם פנקס שדרות, אבל לא ניתן להצמיד את זה לגוש שומה בכלים העירוניים הפשוטים שלנו, זה משהו שדורש מחקרים הרבה יותר גדולים.

ריטה לידצנקי:

זה גם לא ראיה חותכת כמו,

אלדד רבינוביץ:

לפעמים יש, לפעמים אין ראיה.

ריטה לידצנקי:

לא נסך טאבו, זה לא.

אלדד רבינוביץ:

נכון, לא ראיה לכאורה. אני חושב שזה ראוי לעשות, אבל אני חושב שהוא מאוד מאוד קשה. אני חושב,

ריטה לידצנקי:

לא, כי גם הסוגייה, אני חושבת שגם אמרתי לך, סליחה שאני עוצרת אותך, כי טאבו, ביקשנו מהם, אנחנו גוף ציבורי, תנו לנו את כל הרשימת נכסים עירוניים.

אלדד רבינוביץ:

אני אגיד על זה כמה מילים.

ריטה לידצנקי:

הם אמרו תגישו על כל גוש חלקה, תגישו פרטני. אבל לא זאת המטרה.

אלדד רבינוביץ:

נכון.

ריטה לידצנקי:

אנחנו רוצים לטייב נתונים.

3

וועדת ביקורת - מספר 2

מתאריך כ"ד בתמוז תשפ"ד ()30.7.24

אלדד רבינוביץ:

אז אני אקפוץ לנקודה הזאתי. אני חשבתי אולי לבקש, שאת תבקשי, שמבקרת העירייה תפנה בעצם לאותו גוף ביקור, להגיד דיברתי על בסיס מסד נתונים מסוים, תנו לנו אותו, אנחנו לא נוכל לתקן את הליקויים כמו שצריך.

ריטה לידצנקי:

הם העבירו, אבל לא הכל.

דוברת:

אני אנסה.

אלדד רבינוביץ:

במקביל חשבתי שאפשר אולי,

דוברת:

בדרך כלל הם לא נותנים, זה סוג של ניירות עבודה.

ריטה לידצנקי:

ביקשנו מהם.

אלדד רבינוביץ:

אבל הם לא יכולים לדרוש מאיתנו לתקן משהו שאנחנו לא יכולים.

דוברת:

תרשמי לי את השאלה ואני אדבר איתם טלפונית, ותגידי לי גם מי היה אצלכם בביקורת. בסדר?

ריטה לידצנקי:

כן. אני צריכה להיזכר בכל האנשים שהיו.

דוברת:

בסדר.

אלדד רבינוביץ:

אולי שזה אני מבקש מהיועמ"ש של הוועדה, שהוא באמת גם בכיר כאן בלשכה המשפטית. אפשר לנסות להגיע אולי להבנות אם הטאבו, בסוף אנחנו גוף ציבורי, אנחנו רשות מוניציפלית, אין סיבה שהם לא יכלו את אותו חיפוש שהם עושים למבקר המדינה, והם עשו אותו, מבקר המדינה לא עבר 4

וועדת ביקורת - מספר 2

מתאריך כ"ד בתמוז תשפ"ד ()30.7.24

נסח בירושלים, אין לו את היכולת הזאתי, הוא עשה חיפוש. אין שום סיבה שלא יתנו לנו את החיפוש על הנכסים שלנו, אולי יש עם מי לדבר שמה, עם הרשם או עם מישהו אחר. זה אנשים שאתם מכירים בסוף, פקיד הסדר, לא יודע, מישהו שיוכל לעזור בדבר הזה. ואגב, זה מה שאמרתי גם לריטה, אזרח פשוט שמחפש את הנכסים שלו בדרך כלל מחפש אותם ברשות המיסים, לא בטאבו. בטאבו לא מאפשר לאזרח פשוט לעשות חיפוש נכסים לפי שם או לפי תעודת זהות, אבל רשות המיסים כן מאפשר, יש טופס כזה. אולי הלשכה המשפטית תוכל לתת סיוע בדבר הזה לאגף נכסים, לנסות להביא את מסד הנתונים מהטאבו, או באמצעות שיח עם ראשי הטאבו, שלכאורה אין מניעה חוקית, להבנתי הדלה, או באמצעות רשות המיסים. ואם נעלה עוד קומה, אני חושב שדבר נכון יהיה לעשות אם אנחנו נתחיל, אבל זה משהו באמת כללי שאני אזכיר אותו כאן, אני חושב שכדאי לשאול אותו גם כהמלצה, אם אנחנו כעירייה נפנה למבט רוחב, לעשות שוב או הסדר או רישום ראשון של נכסי עירייה, כי נכסי עירייה אני מדבר על משהו כללי, זה מהלך גדול, לא רק הנכסים הארגונים של העירייה, שחלקם לא רשומים בעצם בטאבו, איפה שאין הסדר. אלא גם של כל שלד ציבורי של הכבישים ושל השצ"פים ושל השטחים החומים, זה עבודה גדולה, אני יודע שזה עבודה גדולה, אבל זה עבודה שלכאורה היא מתאפשרת לנו בהתאם להרבה מאוד מהתב"עות, בעצם הרבה מאוד מהתב"עות באזורים הלא מוסדרים. אני חושב שזה משהו שיכול לעזור למוסד הנתונים לעזור לעבודת העירייה.

דני ליבמן:

אני במקרה לפני כמה שבועות הייתי אצל הממונה על המיפוי, שגם הוא פורש עוד מעט., דרך אגב, גבריאל, על איזה משהו שרציתי לבדוק, שזה רחוב שלא בבעלות העירייה, ואז הוא דיבר על הסוגייה שאתה מעלה, שהוא היה כמובן רוצה לקדם אותה, ויש עניינים שהם ברמות מאוד גבוהות פה של תקציבים וכו', שזה עוד לא נעשה כמו שאתה היית רוצה והוא היה רוצה. אז אולי ריטה יודעת קצת יותר על מה אני מדבר.

ריטה לידצנקי:

זה אנחנו היינו רוצים, כן.

דני ליבמן:

כן. אז עלית פה על נקודה שבכמה היבטים אני כבר שומע אותה בזמן האחרון, שיש, צריך להשקיע בזה הרבה כסף.

אלדד רבינוביץ:

אני לא מנהל את העירייה פה.

דני ליבמן:

זהו,

5

וועדת ביקורת - מספר 2

מתאריך כ"ד בתמוז תשפ"ד ()30.7.24

אלדד רבינוביץ:

אני לא יודע לעשות תיעדופים. אני חושב שכמו שאמרת, גם בפריזמה מאוד קטנה שלנו בדוח נכסים, וגם בהרבה מאוד מובנים אחרים, יהיה מאוד נכון שהעירייה תירשם, זה יעזור לעירייה לפינוי פולשים, זה יעזור לדעת ולהבין מה יש להם, וזה יעזור גם, אגב זה יעזור אחר כך לכל מי שירצה לרכב על ההסדר הזה ולעשות הסדר. היום זה מאוד קשה לעשות הסדר ויש הרבה אנשים שרוצים, וזה איזשהו עוגן, זה התחלה, זה משהו שיעזור עם המפות, לדעתי זה יהיה כאן מאוד מאוד נוח לכולם + משהו מאוד חוצה מגזר.

ריטה לידצנקי:

מקרים שהם קריטיים באמת, אז אנחנו יש לנו סכומים קטנים מאוד ליזום מפות, ואז אנחנו פונים לפקיד הסדר, והוא נענה, לא תמיד, יש לו אינטרסים שלו. אבל אז אנחנו מסדירים, וגם עם, אני חושבת שגם אמרתי לך, עם יזמים. כשאנחנו רואים שגוש לא מוסדר ומגיע אלינו יזם, אנחנו אומרים לו אדוני, זה יחסוך גם לך, גם לנו, לכולם כאב ראש אחר כך, כדאי מאוד להסדיר את הגוש הזה שאתה מקדם שם תב"ע ורוצה לבנות. ויש יזמים שהרימו את הכפפה ובאמת הלכו לפקיד הסדר והוא הסכים איתנו ואיתם והסדרנו, או לפחות בדרך הסדרת גושים, שזה פותר את הבעיה של טאבו, שאחר כך בעלויות גבולות מוגדרים ובעלויות רשומות על כל מי שצריך להיות בפועל הרשות.

אלדד רבינוביץ:

עוד הערה קטנה שהייתה לי כאן לגבי המספר, המספר חלקות. היה כאן הערה אם כותבים 1 או ,501 אז אני מציע שאגף נכסים שאגף נכסים כן אשתדל להיצמד לרישויים המקובלים בעצם בגוש חלקה במפת גוש שומה. זה מאוד יקל גם אני חושב בסוף על על העברת המידע בין האגפים, וגם על אותו אזרח שבסוף רוצה להגיש שמה היתר, הוא רוצה להגיש ליד היתר והוא מחפש. מאוד מאוד קשה לעבוד, זה הערה גם לארנונה, ארנונה יש להם לפעמים.

ריטה לידצנקי:

ארנונה אתה יודע שזה בלתי אפשרי, זה פיקטיבי כל הגושים.

אלדד רבינוביץ:

לא, אז יש מקומות שיש, יש מקומות שהם לא פיקטיביים. אני מכיר מקרים ש, [מדברים ביחד].

אלדד רבינוביץ:

שאני בעצם היה לי מס רכוש היסטורי על גוש ,229986 ובארנונה זה רשום .386 ריטה לידצנקי:

6

וועדת ביקורת - מספר 2

מתאריך כ"ד בתמוז תשפ"ד ()30.7.24

נכון.

אלדד רבינוביץ:

וזה משהו שיצר עיכוב בתיק הספציפי הזה, עיכוב של שנה, שנה וחצי, מיותר לחלוטין, כי ברור לכולם,

ריטה לידצנקי:

ניסינו, עכשיו במערכת כספים חדשה, ניסינו לדבר, חבל שזליגמן לא פה, לראות אם אפשר לפתור את הסוגיית הגושים הפיקטיביים, והסבירו לנו שזה עלויות אסטרונומיות וזה בלתי אפשרי ולכן הם ממשיכים להיצמד לגושים וחלקות פיקטיביים.

אלדד רבינוביץ:

אני מבין,

ריטה לידצנקי:

אז הגשנו,

אלדד רבינוביץ:

אני מבין שיש בעיה עם הפיקטיביים, יש שינוי רישום, זה הרישום בגוש שומה. הדוגמה שנותנים כאן זה רישום בגוש שומה כ1 ואצלכם זה רשום כ.501 ריטה לידצנקי:

כי ככה התחיל מספור, עכשיו להתחיל להתאים. לא יודעת, נבדוק את זה.

אלדד רבינוביץ:

אני חושב שזה כן יכול להקל בסוף. יש עוד משהו או שנתקדם לבא?

ריטה לידצנקי:

מבחינתי.

אלדד רבינוביץ:

טוב. סעיף 3 גם זה באמת קשור לממשק עם הארנונה, שכבר דיברנו איתו, שדיברנו עליו. זה כבר בעצם הערה שאמרנו.

ריטה לידצנקי:

7

וועדת ביקורת - מספר 2

מתאריך כ"ד בתמוז תשפ"ד ()30.7.24

זה לא רק ארנונה. בGIS יש לנו מערכות מצוינות, יש פה את איילת ותמר שיכולים להעיד כל המערכות של ייעודי קרקע, הם בנויות ומתפקדות מצוין. הם במסגרת הדוח שהם עשו, הם הסתכלו על הרשויות קטנות, שגם יש את סוגיית צנעת הפרט, אי אפשר לחבר הכל, שכולם יראו הכל מבחוץ.

אלדד רבינוביץ:

24 שעות.

ריטה לידצנקי:

בוודאי.

אלדד רבינוביץ:

נכון. בדיוק הוא יצא, רציתי לשאול אותו, כי כתוב כאן שאי אפשר לחבר את פנקס הזכויות ל.GIS בפנקס הזכויות אין איזשהו מידע פרטי.

ערן מונטרו:

אנחנו כן מחברים את זה, יש לנו, אנחנו שואבים, אנחנו שואבים, כל חודש אנחנו שואבים בעצם את השכבה של בעלויות מהטאבו, ושם אנחנו מטמיעים אותה בGIS העירוני.

אלדד רבינוביץ:

כן, אבל את ספר הנכסים, בספר נכסים העירוני כתוב כאן שאי אפשר לחבר אותו לתוך ה.GIS אני לא יכול לקחת שכבה, לראות איפה נכסי עירייה.

ריטה לידצנקי:

לא, יש לנו את זה. יש לנו, מיפינו את זה. לא, אבל רוצים שזה הכל יהיה שקוף והכל, לא כל מידע, אלדד רבינוביץ:

אין שום סיבה שהציבור יראה את זה.

ריטה לידצנקי:

לא, יש נתונים שם כי המערכות מורכבות ככה, זה החברה ממחשוב יכולים להסביר, שאם אתה נותן גישה זה נכנס לך להכל, לתיק הנכס ולכל הנתונים שצריכה להיות איזה שהיא, תמר שמעון:

רגע, אני אסביר, אני אחדד רגע. יש GIS פנימי שלנו, של עובדי פרוטוקול.

דובר:

8

וועדת ביקורת - מספר 2

מתאריך כ"ד בתמוז תשפ"ד ()30.7.24

את השם רק, לפרוטוקול.

תמר שמעון:

תמר שמעון מהאגף המחשוב. יש GIS פנימי ויש GIS חיצוני. כמובן שאפשר לשקף הכל מהפנימי לחיצוני, זו החלטה ודרישה של האגף. צריך להבין גם מה משקפים. אבל לשקף אפשר לחיצוני. יש הרבה אגפים בעירייה שלא מוכנים לשקף את הכל, כי יש דברים שהם לא ניתנים לשיקוף.

אלדד רבינוביץ:

בוודאי.

תמר שמעון:

אבל לשקף ניתן, זה החלטה של האגף.

אלדד רבינוביץ:

אני אתייחס רגע להערה ספציפית שלהם, שאת ספר הנכסים כדאי לשקף בGIS פתוח. יש מניעה לדבר הזה?

תמר שמעון:

לא שידוע לי.

אלדד רבינוביץ:

דני.

תמר שמעון:

אבל היה סעיף פה בדוח ביקורת של מערכת תפעולית.

ריטה לידצנקי:

זהו, יש נושאים אצלנו שהם רגישים וראש העיר ביקש שלא כל דבר שאצלנו יופיע בGIS כללי. כי מישהו שרוצה משהו, יכול לבוא, הוא לא צריך את כל המידע שלנו ולתכנן על הנכסים העירוניים.

אבל ספציפית, אם מישהו רוצה, הוא יכול לראות, וגם רשאים לפנות אלינו ואנחנו תמיד נותנים להם את המידע הרלוונטי. אבל נושאים שלנו, ראש העיר ביקש שלא כל דבר יהיה שקוף ובתוך המערכות GIS כלליות.

אלדד רבינוביץ:

בסדר, נשאיר את זה לבדיקה.

9

וועדת ביקורת - מספר 2

מתאריך כ"ד בתמוז תשפ"ד ()30.7.24

תמר שמעון:

זה רגיש יותר.

ריטה לידצנקי:

נכון.

אלדד רבינוביץ:

הספר הרי כן קיים. פתחתי את האתר הבוקר להתעניינות.

ריטה לידצנקי:

ספר קיים, כן.

אלדד רבינוביץ:

באתר העירייה.

ריטה לידצנקי:

אם מישהו רוצה משהו לשאול,

אלדד רבינוביץ:

למשוך אות ל,GIS אני מבין שיש כאן משהו.

ריטה לידצנקי:

לנו יש את המערכות, יש לנו את זה שאפילו אם אתה לוחץ בפנים, אתה רואה מספר נכס ומידע כללי מה, מה תמצית של אותו נכס. יש לנו את זה, זה בנינו גם, במשך שנים האלה לא היה כלום, והכנסנו גם שכבת בעלויות, ואנחנו מאוד משתמשים לצרכים כללים כל פעם לבדוק שטח.

אלדד רבינוביץ:

בסדר גמור. טוב, לגבי I5 אני באמת לא יודע. נראה לי יש תוכניות עבודה והעירייה, ריטה לידצנקי:

יש, הם לא הבינו אותנו, הרי אנחנו מציגים כל הזמן את התוכניות שלנו בצוות מנהלים ומראים את זה ומראים תוצאות. העברנו להם, הם לא הבינו, ואז הסברנו להם שוב פעם והם לא הבינו. אמרנו להם רבותיי, הנה התוכניות. לא.

אלדד רבינוביץ:

10

וועדת ביקורת - מספר 2

מתאריך כ"ד בתמוז תשפ"ד ()30.7.24

לגבי סעיף ,6 אז אני מאמין שקיימים על נהלים וחלק נהלים שהם בעצם נהלי חוק וחלק נהלי העבודה. אם הם העירו, אני שואל אם יש מניעה לייצר את זה כקובץ נהלים, פשוט לכאורה, מסודר ונוח, להכניס גם את נהלי משרד הפנים.

ריטה לידצנקי:

אז אני אסביר לך, את כל הנהלים, לא זוכרת אם הראינו לך או לא. אם אתה נכנס למחשב, הכל, המפל הזה, ותמר גם יכולה להסביר, יש את כל ההתנהלות + +תוך איקס ימים מה צריך להיות, כל הדרישות של הנהלים שצריכים להיות יש אצלנו בתוך מערכת. ולא רק זה, מזה גם נגזרות משימות של עובדי האגף. זאת אומרת, אם משהו היו צריכים תוך 60 יום, למשל וועדת הקצאות פרסום ראשון, פרסום שני עברו 60 יום, אוטומטית נשלחת משימה לאותם עובדים שאמורים לטפל בזה בתוך מערכת, יש להם מלא משימות. יש גם אצל ערן בהפקעות מלא משימות. הפרסום 5 ו,7 60 יום, צצה אצלו משימה, צריך להמשיך הלאה. יש את הדברים האלה וגם שלחנו להם את המסכים והזמנו אותם, אבל הם לא רוצים.

אלדד רבינוביץ:

ההערה היא לא מהותית, אני רק אומר, אם אין איזה שהיא מניעה, ריטה לידצנקי:

לא, לשכתב את זה במלל.

אלדד רבינוביץ:

לייצר את זה כקובץ מילים, לדעתי זה גם יעזור לאזרח שהוא יודע לראות תהליך, יודע להבין איך זה יראה לו בלי שהוא מתחיל לחפש בדפי אינטרנט. אם זה אי אפשר, אז אי אפשר.

ריטה לידצנקי:

לתרגם את זה למלל זה חתיכת עבודה. אתה רואה, לא רואה, אתה לא היית בוועדה קודמת, עם נוהל הפקעות שהכנו אותו מזמן, ואז בלשכה המשפטית התפתחו אותו שוב פעם. לקח לנו כמה, שנתיים, שלוש, כשהנוהל מבחינתנו היה גמור. זאת אומרת, כל נוהל כזה של כל התהליך לוקח המון זמן אצל כל הגורמים כי כל אחד רוצה להוסיף משהו שהוא חושב משמעותי, בעוד שפה תהליכים מאוד ברורים. ולא רק זה, גם כל אחד מקבל משימה ויודע שזה אצלו לטיפול, והוא לא יכול להתחמק.

אלדד רבינוביץ:

כיוון שמדובר כאן על איזה שהיא עבודה לטווח רחוק, ובסוף גם אנחנו רוצים להשאיר לבאים אחרינו את הדברים מסודרים, אם אפשר לייצר איזה שהיא תוכנית עבודה לכתיבה של הנהלים האלה. זה לא חייב להיות השנה, לא חייב להיות בשנה הקרובה, אבל ליצר איזה שהיא תוכנית 11

וועדת ביקורת - מספר 2

מתאריך כ"ד בתמוז תשפ"ד ()30.7.24

עבודה שבסוף אנחנו נדע שיש לנו נוהל כתוב מסודר, שאפשר גם לעדכן אותו בעתיד ולשנות אותו, אני חושב שזה דבר נכון. אבל עוד פעם, אם זה דורש יותר מדי משאבים, אז אני לא יכול לדרוש את הדבר הזה. עכשיו, לגבי פרוגרמה כללית לנכסי עירייה. אני מבין שיש הרבה מאוד פרוגרמות פרטניות, ויש הרבה מאוד פרוגרמות,

דובר:

סעיף 7?

אלדד רבינוביץ:

כן, סעיף.7

ריטה לידצנקי:

רק אני אתייחס למה הם דורשים את זה. בלי קשר צריך, העיר צריכה, זה רועי יתייחס, אני לא, זה לא התחום שלי. למה הם מעלים את זה? כי בוועדת הקצאות, הרי כתוב בנהלים שצריך פרוגרמות לאותם אזורים, לאותם שכונות. כיוון ש, ורועי ייתן עוד מעט סקירה כללית, כיוון שאין לנו לכל השכונות, כי זה בלתי אפשרי בבת אחת שיהיה לכל השכונות וזה גם דינאמי ומתעדכן, אז אנחנו מצאנו פתרון בוועדת הקצאות שמכינים פרוגרמה, לא פרוגרמה, חוות דעת שנגזרת מפרוגרמות שהם מכינים אד הוק לאותו ועדה, ולנו יש את החוות דעת שלהם, ועדיין משרד הפנים מתעקש שהוא רוצה פרוגרמות לכל העיר. ירושלים זה לא כמו, דובר:

רוצים פרוגרמה שממנה יגזרו את חוות הדעת.

רועי לבאי:

אני אסביר בשתי מילים איך זה עובד. מקומות יותר קטנים, בסדר, ממש קטנים, הפתרון הוא מאוד מאוד תפור. זאת אומרת, על כל מגרש חום יש תפיסה שמה צריך להיות בו בבוא העת, ממש ברזולוציה של כל מגרש וזה. זה רזולוציה שגם שאנחנו עושים עבודה שכונתית, אנחנו לא מגיעים אליה, ולא רק כי זה קשה, אלא גם כי אנחנו חושבים שזה לא נכון. בסדר. הדינמיות של התהליכים האלה, שיושב צוות בשנה איקס ואומר עכשיו אני יודע להגיד בדיוק מה יהיה וכל זה, וואלה, זה בסוף.

אלדד רבינוביץ:

וועדת תכנון,

רועי לבאי:

נכון.

12

וועדת ביקורת - מספר 2

מתאריך כ"ד בתמוז תשפ"ד ()30.7.24

אלדד רבינוביץ:

שזה שמה שכתוב בטאבו הישנות, זה לא מתאים.

רועי לבאי:

זה חייב להיות הרבה יותר דינאמי. עכשיו, אני שניה אתייחס לשכונתי, ואז ל, פה האמירה, פה, השאלה פה היא בעיקר על הכלל שכונתי.

ריטה לידצנקי:

נכון, פה זה כלל.

רועי לבאי:

אני אגיד מילה על השכונתי ואז אני אעבור לכלל. ברמת השכונתי אנחנו מייצרים פרוגרמות שכונתיות. בסדר, כל שכונה בעצם באיזה שהוא לוק, בדיוק דיברנו על זה גם אתמול בוועדת, דוברת:

צוות משנה.

רועי לבאי:

בצוות משנה. אנחנו מייצרים, הבעיה היא רמת העדכון שלהם והתדירות אל מול השינויים שקורים והשינויים שהם שינויים דמוגרפיים או תוספת, או תוספת, שינויים מדיניות, זה גם יכול להשפיע על פרוגרמה. ואנחנו לא מצליחים ולא יכולים לעשות לכל השכונות כל הזמן בתדירות אידיאלית, ובעצם מה שאנחנו עושים זה מתעדפים, מתעדפים איזה שכונות יותר בוערות ואיזה שכונות פחות בוערות מבחינת הצרכים של פוגמה. יש שכונות מנומנמות שלא קורה בהם הרבה, והפרוגרמה גם לפני ,7 8 שנים, לא קריטי. ויש שכונות שהפרוגרמה לפני שנתיים, אבל יש גם מלא הקצאות מצד אחד וגם מלא בנייה מצד שני. ושמה אנחנו צריכים יותר לעדכן את הפרוגרמות, ושם אנחנו עובדים יותר. וכן, אנחנו באיזשהו דפיציט מבחינת, אנחנו רודפים אחרי הזנב והכל זה שאלה של תיעדוף.

האופציה של לעבוד נקודתית היא לא נקודתית לגמרי. בסדר. היא נקודתית בהתאם לידע שכן יש לנו תמיד על השכונה במרחב, הוא לא תמיד עדכני עד הסוף, ואנחנו עובדים עם מה שיש. זה ברמה השכונתית וזה הדרך שכרגע עם כוח האדם ועם היכולת והוא גם נראה לי מאוזן וסביר. זאת אומרת, אנחנו במצב שאני כאיש מקצוע, מרגיש מספיק רגוע עם ההמלצות הפרוגרמתיות שלנו פר מגרש, בתובנה הכוללת. ואני אגיד יותר מזה, אם יש מקומות שבהם אנחנו לא יודעים, אנחנו עושים גם אד הוק בדיקות יותר רחבות. הנושא הכללי עירוני. הנושא הכלל עירוני בעיר גדולה כמו ירושלים, חשוב להגיד דווקא פחות קריטי בעיניי. כי רוב רוב המענים הציבוריים הם לא ברמה כלל עירונית. בסדר. כשיש לך שכונה של 70,000 תושבים, שזה יותר מהרבה ערים אחרות, אז הפרוגרמה ברמת השכונה מתייחסת ל%90 מצרכי הציבור. הדברים הכלל עירוניים הם דברים שגם בפרוגרמות אין להם מפתחות כל כך מוגדרים בסופו של דבר. אם אתה עושה קונסרבטוריון או תיאטרון עירוני, 13

וועדת ביקורת - מספר 2

מתאריך כ"ד בתמוז תשפ"ד ()30.7.24

זה הדברים הכלל עירוניים הם באמת כלל עירוניים והם פחות ממוספרים פר נפש, כמה צריך וכמה זה. כי זה, אתם מבינים. עם זאת היה ראוי שיהיה לנו איזשהו תפיסה פרוגרמתית כלל עירונית על הדברים האלה, הכלל עירוניים, מה שלרוב קורה בתוכניות מתאר כלל עירוניות. תוכנית המתאר, כפי שאתם יודעים, היא ותיקה והתקפה, גם משנת ,2000 אתר 2000 היא לא, היא לא סטטוטורית וכרגע אין תוכנית מתאר וגם אין התהוות של תוכנית מתאר. אז אנחנו בעיקר שמים את הדגש על הנושא השכונתי, ונושאית דנים בנושאים שהם כלל עירוניים. זאת אומרת, הצוות עושה פרוגרמה למכבי אש, בסדר, אז הוא עושה בדיקה, זה כלל עירוני, אבל זה לא במסגרת תוכנית מתאר. אבל את הדברים האלה של פריסות כלל עירוניות אנחנו כן עושים, אבל רוחבית, זאת אומרת פר נושא, תרבות וכדומה.

אלדד רבינוביץ:

ההערה היא בעיקר על הדברים כמו שאתה אומר שכלל עירוניים, האם נגיד אזור טמינה של זבל או שדה תעופה, אם צריך או לא, או כיבוי אש וכו' וכו', אתם יש לכם בעצם את הפרוגרמות על התחומים, על כל התחומים האלה, יש לכם תוכנית עבודה בעצם לייצר את הדבר הזה?

רועי לבאי:

יש אלמנטים שכבר יש לנו מוכן, זאת אומרת, פרוגרמה לספריות כלל עירוניות נעשתה. פרוגרמה לצרכים של כב"א ומד"א, נעשה בשיתוף איתם, אז יש דברים שיש לנו כלל עירונית. נעשה גם מסמך תפיסה לנושא התרבות, שיש בו אמירות גם כלל עירוניות, גם אמירות עירוניות וגם כלל עירוניות, זה לא בדיוק פרוגרמה, אבל זה די דומה. ויש נושאים שאולי עוד לא הגיעו לפתחנו, אבל אנחנו, אנחנו לא היינו פרואקטיביים, זאת אומרת לא עשינו עכשיו בדיקה של כל הדברים שיכולים לבוא ועשינו לכולם מענה. לא.

אלדד רבינוביץ:

אני חושב שנכון לעשות איזה שהיא חשיבה על הדבר הזה, כדי שבסוף זה ירד, דובר:

כן, אני,

אלדד רבינוביץ:

אני אסביר, סליחה, שאם בסוף נגיד החשיבה העירונית על פינוי זבל תהיה שצריך לצבור בה בשכונות ואז להעביר, אז זה משהו שצריך לקבל אחר כך ביטוי בפרוגרמות השכונתיות. סתם מביא דוגמה, אני לא יודע אם היא נכונה או לא, אבל זאת אומרת יכול להיות שאנחנו, אם אנחנו נבוא חשיבה מלמעלה למטה נצליח להכניס איזשהם צרכים כלל עירוניים לתוך התכנון השכונתי ולייצר הקצאות יותר נכונות או דרישות יותר נכון מיזמים.

14

וועדת ביקורת - מספר 2

מתאריך כ"ד בתמוז תשפ"ד ()30.7.24

רועי לבאי:

אז אני אומר, אנחנו כן עושים מלמטה למעלה, זאת אומרת שאנחנו חושבים על שכונה, אנחנו גם חושבים על המענה של הזבל שלה, ובהתחשב בתפיסת פיזור הזבל בכל העיר. בסדר, בסופו של דבר יושב האיש מקצוע שאמור לכתוב את הפרוגרמה השכונתית, לרוב זבל לא תמיד נכנס אפילו בדיון, אבל זה שאלה מעניינת. מה שכן, כרגע זה לא בתוכנית העבודה שלנו, אבל אנחנו חושבים על להוסיף את זה, ואם אתם חושבים שזה יכול גם לתת מענה לדוח, אז אפשר. אנחנו היום במקום, לא מקדמים תוכנית מתאר, אבל אנחנו כן מקדמים הרי תוכניות מדיניות רוחביות לנושאים שונים, נושא השטחים הפתוחים מסתיים, נושא תעסוקה עכשיו לקראת סיום, הנושא של שימור וזהות עירונית, כל מיני נושאי רוחב כלל עירוניים שבהן יש לנו צוותי עבודה שעושים בעצם תפיסת מדיניות כלל עירונית. זה לא תוכנית מתאר כי זה לא סטטוטורי, אבל בעצם זה הראייה הרוחבית שלנו. אחד מהפרקים הבאים, יש מספר פרקים שאנחנו רוצים להתחיל איתם ב,25 אחד מהפרקים הוא צורכי ציבורי ציבור כלל עירוניים. זאת אומרת איזה שהיא ראייה כלל עירונית שבזה. לא קיבלנו את ההחלטה שזה הפרק הבא שנעבוד עליו, זה יכול להיות זה, זה יכול להיות תפיסת דיור, זה יכול להיות כמה תפיסות שכבות שעוד לא נגענו בהם, אבל זה אחד מהזה. אם הוועדה תחשוב שנכון וראוי לקדם את זה כאחד הפרקים, א', כמובן שיהיה לזה משמעות תקציביות ואנחנו צריכים להבין ולאשר תקציב לדבר הזה וכרגע זה עוד לא קרה ל.25 אבל אני חושב שזה לגמרי משהו שאנחנו יכולים להעלות בבקשות התקציב שלנו כשכבה נוספת, זה היה אחת מהאופציות לשכבה הבאה בתפיסות המדיניות הכלל עירוניות.

אלדד רבינוביץ:

אני לא אתעדף לך אבל אני חושב שזה דבר חשוב.

רועי לבאי:

זה, האמירה הזאתי גם יש בה חשיבות ואני חושב שאנחנו יכולים לקחת אותה צעד קדימה.

אלדד רבינוביץ:

מצוין. עוד הערה, אני חושב שנכון על כל מסמכי המדיניות האלה לעשות איזה שהוא תיקוף גם בעצם בוועדה. אתם גורמי המקצוע בעצם עושים עבודה מקצועית מאוד טובה, מאוד נכונה, כל הנתונים מופיעים בפניכם. בסופו של דבר בכל הפרוגרמות האלה יש איזה שהיא אמירת מדיניות, אמירה שהיא ערכית. אני חושב שנכון, אם עכשיו סתם הזכרנו את הזבל, ללכת לוועדה לאיכות סביבה ולהציג בפניה את הפרוגרמה ולתקף את זה בפניה, לשמוע את ההערות שלה או בכל דבר.

בתכנון. זה סוגיה שאנחנו כולנו מכירים פרוגרמות שכונתיות. אני חושב שנכון, כדי שלא יהיה אחר כך דיבור בשתי קולות, שהוועדה כן מקבלת ולא מקבלת, ונוצרים חיכוכים, גם בתכנון ובניה נכון, לך תתקף בוועדת תכנון ובנייה גם אם זה לא סטטוטורי, אבל בוודאי גם התרבות אז בוועדת תרבות וכו’ וכו’. אני חושב שזה משהו שיכול למנוע דיכויים עתידיים, יכול למנוע בעצם הערות עתידיות ולייצר עבודה יותר מסונכרנת. יש לך עוד משהו להעיר בזה או שנתקדם?

15

וועדת ביקורת - מספר 2

מתאריך כ"ד בתמוז תשפ"ד ()30.7.24

דוברת:

לא.

אלדד רבינוביץ:

בסדר גמור. לאיזה שכונות אין פרוגרמות בעצם? היה כתוב ש8 תוך 88 שכונות.

רועי לבאי:

יש את הרשימה, אני יכול להעביר אותה לאיזה אין פרוגרמות ואיזה מהפרוגרמות הם כבר ישנות ולא רלוונטיות. לדעתי, כאלה שלא נעשה להם מעולם פרוגרמה, אולי יש בודדות.

אלדד רבינוביץ:

כתוב 8 מתוך ,88 אולי זה השתנה מאז.

רועי לבאי:

אוקיי, זה היה הסדר גודל, זה נשמע לי, אני אבדוק את המספרים האלה. אני אביא לכם גם את המידע הזה וגם איזה שכונות שבהם הפרוגרמות הם כבר מאוד זה, והם בתהליך מבחינתנו בצנרת לחידוש, אני בהתאם כמו שאמרתי לתיעדוף, שהוא לא תמיד בקורלציה למי הכי ישן או מי הכי.

אלדד רבינוביץ:

ההמלצה שלנו, אני חושב שכן יהיה בסוף לכולם פרוגרמה. גם אם תוכנית עבודה לא של השנה, אבל שלא יהיה שכונה שאין לה פרוגרמה, גם אם זה תהיה פרוגרמה אולי יותר מצומצמת, אולי לא יתעסקו איתה כל שנתיים וכל שלוש, אבל שיהיה איזה שהוא נגיעה בסוף, שלא יהיה הזנחה של איזה שהוא אוכלוסייה או,

רועי לבאי:

אני אוסיף שגם לכל הפחות שתהיה תוכנית עבודה שבה, אלדד רבינוביץ:

כן, זה מה שביקשתי, ביקשתי בתוכנית עבודה, אני לא, אני לא יכול לתעדף את העבודה, תוכנית עבודה.

ריטה לידצנקי:

גם מוגבלת בזמן, כי אם זה שכונות שמתחדשות ומתחלפת האוכלוסייה ממבוגרים לצעירים אז זה לא, לא יהיה רלוונטי.

אלדד רבינוביץ:

16

וועדת ביקורת - מספר 2

מתאריך כ"ד בתמוז תשפ"ד ()30.7.24

גם אי אפשר לרדוף אחרי הזמן כל הזמן, אבל לגעת בכולם, זו הייתה הערה. זהו, עכשיו לגבי מפקחים, אני הגעתי להערה ,10 אני ראיתי שאנחנו, ריטה לידצנקי:

אנחנו גם נתנו, הם כתבו את התגובה שלנו ובסוף כתבו.

אלדד רבינוביץ:

כן. להשקעות זה גם קשור?

ריטה לידצנקי:

לא, לא. אומנם הם,

רועי לבאי:

אנחנו יוצרים את הקרקע.

ריטה לידצנקי:

בדיוק. לא, אבל כתבו שם גם שצריך להיות, או שזה איציק כתב בתיאום איתכם, אבל אנחנו כל הזמן בתיאום אתכם. כי אם תב"ע לא אושרה, אני לא יכולה להפקיע. אז התהליך מתחיל מרגע שהם סיימו את התב"ע והיא מאושרת.

רועי לבאי:

ואנחנו מקפידים כבר בשלב תהליכי התכנון המוקדמים להכניס את הנכסים כדי כדי ש, ריטה לידצנקי:

נכון, אנחנו עובדים בשיתוף.

רועי לבאי:

הרוח התב"עי יתאים לצרכים הנכסיים של התהליכים שיצטרכו אחר כך, אם זה הפקעה. לא, הבנת מה אני אומר?

אלדד רבינוביץ:

כן.

ריטה לידצנקי:

כי יש,

17

וועדת ביקורת - מספר 2

מתאריך כ"ד בתמוז תשפ"ד ()30.7.24

רועי לבאי:

כאילו אם הם צריכים הפקעה או שהם צריכים להיכנס לחלוקה או צריכים כזה דבר, אם אנחנו לא נטמיע את זה בהתחלה אחרי זה נהיה עם שוקת שבורה.

ריטה לידצנקי:

נתקענו בתב”עות שיש מבני ציבור חום, אבל אין סעיף להפקעה, אז אנחנו בבעיה וזה לא מדינה, נניח אלא מישהו פרטי. כן, אבל לא,

רועי לבאי:

גם היום יש טעויות.

ריטה לידצנקי:

אנחנו מתקנים, זה מגיע אלינו ואנחנו,

[מדברים ביחד].

רועי לבאי:

מה שכתוב בפועל זה מה שהאדריכל כתב בסוף, זה דרך אגב גם קורים לצערי סיטואציות שבהם, לנו היו סעיפים שהכנסנו או ביקשנו להכניס בעקבות זה, ריטה לידצנקי:

וועדה מחוזית לא קיבלה את זה גם.

רועי לבאי:

וזה נשמע עכשיו.

ריטה לידצנקי:

וזה קריטי.

רועי לבאי:

כן, לפעמים אתה באמת אוכל מרורים בגלל מילה או שתיים. ככה זה המשפט.

ריטה לידצנקי:

חד משמעית.

דוברת:

18

וועדת ביקורת - מספר 2

מתאריך כ"ד בתמוז תשפ"ד ()30.7.24

זה העבודה שלנו.

אלדד רבינוביץ:

צריך יותר להתפרנס.

דני ליבמן:

הרבה פעמים אני אומר שהתקנות מתאר, לא על כל תקנות מתאר נותנים לעורך דין לעבור ולבדוק אותו ואת הניסוחים שלו. קורה שאני מגיע לאיזה משהו, אני צריך להחליט אם מותר או לא מותר.

רועי לבאי:

אבל אתה מבין,

דובר:

לפעמים כשנותנים לעורך דין לעבור, אז יש בעיה.

רועי לבאי:

לא, אבל אתה מבין שעל חוזה של 1,500 שקל שכר דירה עובר וזה, ופה על מילה שיכולה להיות מאות אלפי שקלים לפעמים, כאילו, אבל בסדר, אנחנו מכירים את המורכבויות האלה.

דוברת:

אתם לא,

דובר:

יש, ברור שיש. אמרתי, הדברים א', לא הכול חונה אצלנו, אצל המחוזות. וב', הגלגולים של תב"ע זה לדיון אחר. גלגולים של תב"ע ועדכונים, והעדכונים, יש מלא סיטואציות שבהם את יודעת זה, אין לך עורך דין בפינג פונג, זה לא עובד ככה.

ריטה לידצנקי:

וגם לפעמים בסוף התהליך הם לא מקבלים את העמדות שלנו ואז הם רושמים מה שנוח להם ומאז מתחילות הבעיות אצלנו כשרוצים לממש.

רועי לבאי:

כן.

אלדד רבינוביץ:

בסדר גמור.

19