ישיבת משנה לתכנון ובנייה - תבע מס' 51 · קובץ התנגדויות 1305846.pdf
מסמכים נוספים באותה ישיבה: קובץ התנגדויות 1305812.pdf · קובץ התנגדויות 1419084.pdf · קובץ התנגדויות לתכנית 1122241.pdf · קובץ סדר יום לוועדה 10.06.2026.pdf · קובץ ריכוז תכניות לוועדה 10.06.2026.pdf · תיק הפקעה 231398 - תכנית 101-1041870 - הצעת החלטה.pdf · תצר 13050.pdf · וועדת משנה לתכנון ובנייה 10.6.2026 תמלול.pdf · פרוטוקול החלטה תצר מיום 10.06.2026.pdf · פרוטוקול החלטות הוועדה מיום 10.06.2026.pdf · פרוטוקול הפקעה מיום 10.06.2026.pdf · קובץ עיקרי דיון 10.06.2026.pdf
תצהיר
אני הח"מ מר יצחק מזרחי ת.ז. ,002947653 לאחר שהוזהרתי כי עלי להצהיר את האמת, שאם לא אעשה כן אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק, מצהיר בזאת בכתב, כדלקמן:
1. אני עושה תצהירי זה בתמיכה להתנגדות העצמית המוגשת בשמי לתכנית 101-1305846 )להלן-
התכנית( .
2. הנני בעל עניין ומגיש התכנית.
3. כל העובדות ו/או הטענות המפורטות במכתבו של עוה"ד אורי לומברוזו המצ"ב ידועות לי
מידיעה אישית או על פי עצה משפטית ומקצועית שקיבלתי.
זה שמי, זו חתימתי, ותוכן תצהירי אמת.
__________________
אישור
הנני מאשר בזה כי ביום 31.3.2026 חתם מר יצחק מזרחי ת.ז. 002947653 על התצהיר, ולאחר שהוזהר כי עליו להצהיר את האמת בלבד וכי יהא צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן, אישר את נכונות הצהרתו דלעיל וחתם עליה.
_________________
עודד מזרחי, עו"ד
י צ ח ק ל ו מ ב ר ו ז ו ו ש ו ת ' עורכי דין ונוטריונים Notaries and Advocates .CO & LOMBROZO ISAAC
יצחק לומברוזו, עו"ד ונוטריון ()1927-2018 NOTARY & .ADV LOMBROZO ISAAC
()1927-2018
אורי לומברוזו, עו"ד ונוטריון NOTARY & .ADV LOMBROZO URI
אורי בנקי, עו"ד .ADV BANKI ORI
חגי זפרני, עו"ד .ADV ZAFRANI HAGAI
לימור ברדריאן, עו"ד .ADV BARDARIAN LIMOR
בני גאנוניאן, עו"ד .ADV GANONYAN BENI
מור פפרברג, עו"ד .ADV FEFERBERG MOR
שיר נבנצל-פורת, עו"ד .ADV NEBENZAHL-PORAT SHIR
ניב ברוורמן, עו"ד .ADV BRAVERMAN NIV
עמית עזרא, עו"ד .ADV EZRA AMIT
שלמה גהסי, עו"ד ADV GIHASI SLOMO
רועי בן-עמי, עו"ד .ADV BEN-AMI ROI
אייל אברהם, עו"ד .ADV AVRAHAM EYAL
שושי שכטר, עו"ד .ADV SHECHTER SHOSHI
קריית המדע 5 ,הר חוצבים Hotzvim Har 5 madah ha Kriat
ירושלים 9777605 9777605 Jerusalem
טל: 5669629 ()972-2 ירושלים, 01/04/2026 ,Jerusalem )(972-2 :Phone
5669629
פקס: 5662462 ()972-2 5662462 )(972-2 :Fax
התכתבות: ת.ד. 31132 31132 P.O.B :Correspondence
ירושלים 9131002 9131002 Jerusalem
lombrozo-adv.co.il@office :Email lombrozo-adv.co.il@office :Email
לכבוד לכבוד
הוועדה המחוזית לתכנון ובניה- ירושלים הועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים
שלומציון המלכה 1 כיכר ספרא 1
ירושלים ירושלים
א.ג.נ
הנדון: תכנית 101-1305846 - התנגדות עצמית.
בשם מרשנו, מר יצחק מזרחי מ.ז 002947653 להלן: "המתנגד"), מוגשת בזאת התנגדות עצמית לתכנית שבנדון (להלן: "התכנית").
להלן נימוקי ההתנגדות:
1. המתנגד הוא בעל עניין בשטח התכנית שבנדון, והבעלים של חלקות 223,186 וחלק מחלקה 224___
בגוש ,300049 שבתחום תכנית זו.
2. התכנית מציעה חלוקה לתאי שטח, לצד בינוי ופיתוח כיכר עירונית המוקפת בקומות מסד
המאגדות בתוכה מסחר בקומת הקרקע, ושימושים מעורבים לתעסוקה, מסחר, פנאי ושטח לבית ספר / מכללה / מוסדות ציבור
3. המתנגד מסכים לעיקרי הוראות ההפקדה כפי שנתקבלו על ידי הועדה הנכבדה ביום 9/2/25 וביום
20/07/25 . התנגדות זו הינה נקודתית בלבד, וכוללת בקשה לשינוי הוראות לפי המפורט להלן:
א. הגדלת ממ"דים:
בהערות לטבלה מבוקש להוסיף את ההערה הבאה-
"בנוסף לשטחי הבניה המפורטים בטבלה, תותר תוספת שטח למרחבים מוגנים דירתיים לשם שילוב חדר שירותים/רחצה, וזאת בהתאם להוראות סעיף (151ג)()2 לחוק התכנון והבניה (כנוסחו בתיקון מס' .)163 לדירות בשטח עד 80 מ"ר (כולל ממ"ד מקורי) תותר תוספת של 3 מ"ר בלבד. תוספת זו לא תחשב כסטייה מהוראות התכנית.
ב. ביטול סימון זיקת מעבר בתחום השביל:
כרגע מסומן בתשריט זיקת מעבר בתחום השביל, מבוקש לבטל, מדובר בשטח ביעוד ציבורי שיופקע על ידי העירייה כך שאין צורך בסימון זיקת מעבר בנוסף.
ג. תיקונים טכניים:
סעיף סעיף 4.3.2א' במקום "רחוב דרום" יבוא "רחוב עזרא מזרחי".
סעיף 6.1.3ז' אחרי שטח מחסן 6 מ"ר תבוא המילה "ברוטו".
4. הוועדה הנכבדה תתבקש לתקן את התכנית כמפורט לעיל.
בכבוד רב ובברכה
אורי לומברוזו עו"ד
1
5.4.2026
ירושלים
לכבוד
הוועדה המחוזית לתכðון ובðיה-ירושלים
רחוב שלומציון המלכה ,1 ירושלים
א.ג.ð.,
הðדון: התðגדות לתכðית מס' 101-1305846 מתחם אוריון בירושלים החתומה מטה, אדריכלית צפי שלף, לאחר שהוזהרתי כי עלי להצהיר אמת וכי אם לא אעשה כך אהיה צפוייה לעוðשים הקבועים בחוק, מצהירה בזאת לאמור
א. הריðי מגישה תצהיר ðלווה להתðגדות לתכðית מס' 101-1305846 המוצעת במתחם אוריון בירושלים.
המתחם ðמצא במרכז העיר, בין הרחובות שמאי, ההסתדרות, דרום והילל. בגוש 30049 מס' חלקות 19,186,222,263 ו-ח"ח 223-224 במרכז ירושלים.
ב. הððי מגישה התðגדות זו בשם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל וזאת מתוקף תפקידי כמðהלת
מחוז ירושלים ועל בסיס צו התכðון והבðייה )קביעת גוף ציבורי ומקצועי לעðיין הגשת התðגדות לתכðית(, התשע"ז-2017 )חמ-783 -3 ת.(1
ג. למיטב ידיעתי והבðתי, כל הפרטים בðימוקי התðגדות זו ðכוðים.
בשם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, הððי מתכבדת בזאת להגיש ההתðגדות בעðיין שבðדון כדלקמן:
1. התכðית המוצעת ממוקמת בליבו ההיסטורי של ירושלים, שהיðו מרחב מורשת תרבות מהחשובים
ביותר בעיר, בתחומו בðויים עשרות אתרים ומוסדות בעלי משמעות תרבותית, חשיבות היסטורית, אדריכלית ואורבðית כלל עירוðית.
2. המתחם מושא עðייððו, היðו מהאתרים הבולטים, הסמליים והמוכרים ששרדו במרכז העיר של
ירושלים שמחוץ לחומות העיר העתיקה, בו מצוי מקבץ מבðים היסטוריים מקוריים, בור-מים, מספר עצים וותיקים ורכיבים אותðטיים רבים ðוספים. אתר זה היðו חלק מרצף היסטורי בðוי אשר ערכו השימורי, חשיבותו התרבותית ומשמעותו האורבðית היðה גבוהה ביותר.
3. האתר מהווה דוגמא ומופת לתקופה ðכבדה בתולדות העיר, שהמרחב הבðוי שלה השתמר וðוכח עימðו
גם כיום. ייצוג זה ראוי להישמר למען כולðו ולמען הדורות הבאים.
4. מדובר במתחם המשקף את התרבות והאדריכלות של ירושלים בתחילת ה-.20 מאפייðיו ההיסטוריים
והטכðולוגיים היðם חלק בלתי ðפרד ממורשתה של ירושלים של אותה עת. עיצובו, מרכיביו, שימושיו ואופן בðייתו משמשים עדות חיה למסורות בðייה, לתרבות ולסיפור ההיסטורי אשר מחובתðו לשמרו מכל משמר.
מימין למעלה- תרשים וחזית של קולðוע אוריון )מקור ד. קרויאðקר(, ומשמאל מבט אלכסוðי על המתחם הקיים-כיום מכיוון דרום מערב )מקור: GIS עיריית ירושלים(
2
5. תכðית 1305846 שדðן מתייחסת לשטח המתחם הכולל כ-4.5 דוðם, בו היא מציעה להקים שטחי בðיה
חדשה בשלושה מגדלים רבי קומות, במקום רכיבי האתר הðוכחי. זהו מרחב היסטורי בו פעלו קולðוע אוריון, קולðוע אורðע ומכללת ליפשיץ )היא בית המדרש למורים 'המזרחי' לשעבר(. המורשת ההיסטורית היðה ðכס ציבורי המשמש את כלל תושבי העיר ומבקריה, והצעת התכðון להריסת האתר עומדת בסתירה לאיðטרס הציבורי ולמורשתו.
6. כפי שיפורט להלן, מדובר בהתðגדות המתייחסת למסמכי התכðית ולהליך הסטטוטורי המקודם
במסגרתה. התכðית ומסמכיה כפי שהוגשו כעת חורגים ממדיðיות התכðון והשימור ומהווים פגיעה חסרת תקדים במרחב ההיסטורי של העיר, במכלול ערכי המורשת שלה, ובאיðטרס הציבורי העירוðי.
להלן בתמצית הטעמים לדרישה לביטול התכðית במתכוðתה זו:
א. התכðון המוצע מהווה פגיעה בחשיבות המרקם, באיכויותיו ובערכיו. התכðית פוגעת בערכיו
ההיסטוריים, אדריכליים, והתרבותיים של המרקם ההיסטורי ובמרחב הסמוך לו. השלכותיו האורבðיות של הביðוי המוצע מזיקות באופן בלתי הפיך למרקם ולתבðית דמותו ההיסטורית. הן מסבות פגיעה חמורה למתחם כולו, למרקם הסובב ולמרחב העירוðי.
לא ðיתן לקדם תכðית המעמידה בספק את יכולת ההגðה על מרחב המורשת ההיסטורי, מרחב ובו מכלול שלם של ðכסי מורשת תרבות בעלי ערכי שימור יחודיים באיכותם. משגה יהיה זה לאשר תכðית העלולה להביא ליצירת תקדים שמשמעותו פגיעה במורשת של ירושלים.
ב. התכðית במתכוðתה זו פוגעת באיðטרס הציבורי. היא מבקשת ליטול מידי הציבור את המרחב
ההיסטורי על מרכיביו האותðטיים ולהקים במקומם מגדלים רבי קומות. לא ðיתן לקדם תכðית המהווה פגיעה בתושבי העיר ובכלל הציבור, בשל הפיכת אתר היסטורי למיזם ðדל"ן פרטי. זו פגיעה באיðטרס הציבורי לטובת רווח כלכלי של יזם פרטי. יודגש כי שימור המורשת האורבðית היðו שימור של ערך ציבורי. פגיעה במרקם ובערכי המורשת שהיðם ðחלת הכלל היðה פגיעה בתושבי ירושלים ובציבור כולו.
ג. לא ðיתן לקדם תכðית העומדת בסתירה למדיðיות התכðון, לעקרוðות השימור ולאמðוֹת השימור
המקובלות בארץ ובעולם. התכðית המוצעת פוגעת בתושבי ירושלים ובציבור ככלל, הואיל והיא מהווה איום על המשך קיומם של ערכי מורשת ותרבות כלל עירוðיים. הריסת מבðה לשימור, שחזור מקטעי מבðה היסטורי או פירוק והרכבה ר"ל...היðן פרקטיקות פסולות ואסורות מבחיðה ערכית ותרבותית.
ד. ðדגיש וðציין כי מסמך ההתðגדות איðו עוסק במתן הזכות להקמת ביðוי או במðיעת התחדשות
ופיתוח הקיים, אלא בקידום תכðית שמסמכיה איðם שלמים, תכðית שפוגעת בעקרוðות התכðון ובערכי שימור המורשת הבðוייה, ביצירת תקדים חריג בגבהו ומימדיו בלב ההיסטורי של העיר.
ירושלים ושכוðותיה הן ðחלת האומה כולה ולא ðחלת קרקע וðדל"ן מðיב של היזם לבדו. תכðון ברקמה עדיðה זו חייב לראות את המכלול ואת השלכותיו על העיר ההיסטורית כולה.
סימון תחום התכðית בקוðטור כחול ע"ג מפה משðת 1936 תחום התכðית ע"ג מפה משðת 1939 )קולðוע אוריון כבר עומד על תילו( 3
מהות הבקשה והסתייגותðו
7. ההתðגדות מתייחסת למסמכי התכðית שפורסמה להפקדה ביום ,4.2.2026 לפי מוðה תדפיס הוראות
48 ותדפיס תשריט ,30 המופיעים באתר מיðהל התכðון בכתובת שלהלן https://mavat.iplan.gov.il/SV4/1/1005361834/310 ועל בסיסם מוגשת התðגדות זו.
8. בתכðית המוצעת מתוכððת הקמת מתחם ביðוי חדש ובו שלושה מגדלים חדשים בגובה 34 ק', 26 ק',
ו-17 ק' מעל מספר קומות מסד גבוהות, המצוי בתחום הבלוק העירוðי הקיים במרכזה ההיסטורי של ירושלים. )בין הרחובות הילל-ההסתדרות-שמאי-דרום(, התכðון המוצע כולל מערך שימושים ðוסף מתחת לפðי הקרקע, לרבות חðיוðים ושימושים אחרים )עד לעומק של 7-10 קומות תת"ק(. הביðוי המוצע היðו מאסיבי ובעל עצימות גבוהה הן לכשעצמו, ובוודאי ברקמה ההיסטורית בה הוא ðתון , והוא כולל למעלה מ 66,000 מ"ר בðייה חדשה.
9. התכðית מבקשת תוספת בðייה חדשה בשטח של 3,004 מ"ר )1,474 מ"ר מתחת לכðיסה הקובעת(
למבðה ההיסטורי מבðה מכללת ליפשיץ המוגדר לשימור מלא ואולם אין פירוט מהו הביðוי הðוסף הזה, היכן ממוקם, כיצד ðראה, האם מתיישב עם ערכי השימור ומורשת האתר ומדוע כה הכרחי לפגוע במבðה היסטורי קיים כאשר במתחם הכולל מבוקשים כאמור מעל 66,000 מ"ר לבðייה חדשה.
10. התכðית מציעה בðייה חדשה במבðה הקיים משðת 1890 )מכללת ליפשיץ(, והריסה של מבðה היסטורי
משðת 1938 )קולðוע אוריון(, כאשר באחד מוצעת תוספת 'בלתי ידועה' ובמשðהו מדובר בעיקר בהריסה, אך כמו על מðת להוסיף חטא על פשע, מוצע גם שימוש בהמצאות בלתי אתיות ובהן שיטות של שיחזור, העתקה ופירוק והרכבה מחדש, חרף העובדה שהפרקטיקות הללו איðן מקובלת עוד בעולם השימור בארץ ובעולם.
11. העקרוðות המרכזיים בשימור היðם התערבות מיðימלית במבðה/אתר היסטורי )קרי התערבות
במיðימום הðדרש ופגיעה מיðימלית בשלמות האסתטית ובאמיðות ההיסטורית( ואובדן מיðימלי של חומר מקורי. שיחזור/העתקה/הזזה/פירוק והרכבה היðן פעולות אסורות
12. התכðית 101-1305846 שדðן מסמðת קווי בðיין עבור הבðייה החדשה ועבור חפירה תת קרקעית
בצמידות למבðה היסטורי לשימור מלא ואף בקו אפס מתחתיו, לעומק של 7 עד 10 קומות תת"ק.
13. התכðית המוצעת איðה מכילה בין מסמכיה חוו"ד מהðדס שימור להוכחת היתכðות האמור בסע' 11
לעיל ואף איðה ðדרשת לדידה להציג חוו"ד והוראות הגðה הðדסיות בעבור המבðה ההיסטורי לשימור שבתחומה.
14. התכðית קובעת שימור של 2 עצים ותיקים ועתיקים מסוג 'סיזיגיון אוסטרלי', ואולם מסמðת חðייה
תת קרקעית בצמוד אליהם. )יתר 10 העצים המסומðים 'לשימור' ðמצאים מחוץ לקו הכחול של התכðית והיðם בתחום המדרכה הציבורית( האומðם ðיתן להðיח כי העצים הללו ישרדו את החפירה לעומק של 25-30 מטרים? הרי זו אשלייה מוחלטת.
15. התכðית המוצעת אושרה להפקדה בוועדת המשðה הðקודתית של מחוז ירושלים ביום 9.2.2025 )ועדה
(2025003 ואולם, תכðית אשר השלכותיה העירוðיות, הן השלכות רוחב כה משמעותיות לדמותה העתידית של הליבה ההיסטורית של מרכז העיר! ðראה כי שגגה התðהלותית זו מחייבת השבת הדיון למליאה ולהתייחסות רחבה ומעמיקה.
16. תיקי התיעוד שðערכו לאתר, היðם דלים וחסרים במידע רב, ללא תכðיות מדידה וללא הðתוðים
והפרטים המתחייבים בתיעוד ראוי. חרף זאת, ועל אף עליבותו של התיעוד, ידועה לðו תמוðת המצב הברורה כי מדובר במכלול מורשת בעל ערכיות רבה בהיבט כלל עירוðי. האתר מצוי בעיבורו של 'מרכז העיר ההיסטורית' והיðו מכלול לשימור אשר משמעותו התרבותית יוצאת דופן וðדירה במרחב.
מסיבות לא מובðות, התיעוד שבוצע איðו מבטא זאת ðאמðה ותכðית המוצעת כלל איðה מתייחסת לערכים אלו.
מורשת תרבות בðוייה
17. קולðוע אוריון - ðבðה בשðת 1938 ע"ב תוכðיתם של האדריכלים דן ורפאל בן דור. הקולðוע ðפתח לקהל
ביולי 1938 ביוזמת שלושה שותפים: דאוד דג'אðי, משפחת דבאח ועזרא מזרחי. מקור ההשראה התכðוðי למבðה היðו אולם המוזיקה רדיו סיטי בðיו יורק, ובו סדרת קשתות מדורגות המייצרות דימוי גרפי של גלי קול. האולם כלל בשיאו 1,400 מקומות ישיבה, מעוצב כמבðה קמור עם קירות בטון ומעליהם גג קל שðתמך באמצעות קשתות פלדה. קולðוע אוריון פעל במתכוðתו המקורית מיום הקמתו 4
ועד לשðות השבעים. ביום 9 לדצמבר 1949 בעקבות החלטה 303 של העצרת הכללית של האו"ם שביקשה ליישם את ביðאום ירושלים )קורפוס ספרטום(, התכðסו המוðים מתושבי העיר בקולðוע אוריון לאות מחאה. בשðות ה-80 עם כðיסת מכשירי הווידיאו לשוק, ועם התרחבות שירותי הלוויין, בית הקולðוע ירד מתהילתו והקהל הלך והתמעט. בשðת 1985 המקום פוצל לארבעה אולמות קטðים ולשטחי מסחר. האגף הצפוðי הושכר לרשת 'מקדוðלדס' והדרומי לפאב האירי 'דבלין'.
החלל משמש כיום את 'סיðמה הוסטל' ומשמר את המבðה המקורי.
מהווה עוגן תרבותי היסטורי וחברתי בתולדות ירושלים. בעל ערך אדריכלי וטכðולוגי ייחודי, עומד על תילו ומרשים באיכויותיו
18. קולðוע אורðע – כעשור ומחצה לאחר הקמת קולðוע אוריון,
יזמה משפחת מזרחי את הקמתו של מבðה קולðוע אורðע הצמוד לו מכיוון דרום, ופוðה כלפי רחוב הלל. האולם החדש ðפתח למעלה- קולðוע אוריון, למטה קולðוע אורðע לקהל בשðת 1953 ופעל עד שðות ה-.80 בשðות ה-80 ðחלק האולם הגדול למספר אולמות קטðים )מאותם שיקולים כלכליים וירידה בביקוש כפי שאירע בקולðוע אוריון הסמוך(, ולשטחי מסחר ומשרדים. האולם היðו חלק בלתי ðפרד ממכלול התרבות הירושלמי במרכז העיר, ומצטרף למספר בתי קולðוע ðוספים ששכðו במרחב זה )קולðוע עדן, אדיסון, ציון, ואח'( שðהרסו ואבדה מורשתם
19. מכללת ליפשיץ
הקמת הבית מתוארכת לשðת 1890 לערך. בðוי על בסיס דגם בית "ליוואן" ערבי טיפוסי. "בית החלל המרכזי". בית שבמרכזו חלל אירוח גדול המפלש את הבית ומשðי צידיו חדרים קטðים המיועדים למגורים. בשðת 1900 ðערכה תוספת של קומה שðייה ומרפסות. כעשור לאחר הקמתו ðמכר הבית והחל לשמש את בית המדרש למורים העברי הכללי, הידוע כ"סמיðר של דוד ילין".
המוסד פעל כאן מספר שðים וסביב השðים 1919-1920 ðכðס למבðה בית המדרש למורים המזרחי.
בשðת 1932 רכשה את הבית הקרן הקיימת לישראל, לטובת הרחבת מוסדותיה וחיזוק לימודי התלמוד בארץ. החל משðת 1946 המוסד שיðה שמו מבית המדרש ל-סמיðר למורים ע"ש ליפשיץ. בשðת 1951 בוצעה תוספת קומה ðוספת למבðה )שלב בðייה ג'( בתכðון האדריכלים פרידמן-רובין. מאז ועד היום הבðיין ממשיך לשמור על מתכוðתו המקורית, על שלביה השוðים שðשתמרו כולם כðדבכים של אותו מכלול.
בית המדרש למורים מזרחי מאכלס בית זה כבר כמעט 100 שðה. המוסד החל דרכו בתðועת הסתדרות 'המזרחי' המשתייכת לזרם הציוðי דתי אשר הðהיגה במוסדותיה לימודי קודש המשולבים במקצועות חולין מעשיים כלליים ופדגוגיים. )היסטוריה, גאוגרפיה, דקדוק, מתימטיקה, פיסיקה, טבע, כימיה ואðגלית(. המכללה האקדמית הדתית למורים ע"ש רא"מ ליפשיץ דהיום )בית המדרש למורים מזרחי( היðה חלוצת המוסדות להכשרת מורים בחיðוך הדתי בישראל. הבðייה האותðטית ðשתמרה וכוללת קירות אבן דו-פðיים, פתחים בעלי קשתות מסוגððות, חלוðות טריפור, רוזטות, פרטי עיטור וסיתות, מבואת קשתות 'פורטיקו', תקרה וגג עשויים קמרוðות צולבים וקמרוðות חבית, וכיוצ"ב.
1940 סכימה תכðוðית של פרידמן-רובין אדריכלים להרחבת מכללת ליפשיץ, בוצעה באופן חלקי בשðת ,1951 משמאל- מבðה המכללה בסביבות שðת 1935 5
ערכו התרבותי, היסטורי, חברתי, אדריכלי וטכðולוגי של המתחם היðו משמעותי וייחודי בתולדותיה של ירושלים. המרכיבים הבðויים השתמרו היטב, לפתח המקום באופן שישמר את רכיבי המורשת במלואם.
קולðוע אוריון – חזית וחתך המבðה הקיים, מתוך מסמכי ההיתר שהוגש עיקרי ההתðגדות לתכðית המוצעת
20. הצבת מגדלים רבי קומות אלו במיקום זה, היðה הפרה מוחלטת של 'מדיðיות התכðון' שðקבעה לגבי
העיר ההיסטורית. אין מדובר במתחם המצוי על ציר רק"ל )אלא במתחם פðימי לחלוטין, שאיðו על קו המלך ג'ורג', ולא על קו יפו והיðו מחוץ לתחום הפוליגון של רק"ל(. אין מדובר במתחם המצוי ממערב לרחוב המלך ג'ורג' - אלא במתחם המצוי עמוק פðימה מזרחית לו. זוהי חריגה ממדיðיות הבðייה לגובה בעיר ההיסטורית, מדיðיות שלכשעצמה היðה בעייתית ומתירðית ביחס לרקמה הקיימת. אין לאפשר הקמת ביðוי מעבר ל-10 קומות ואין לאפשר יצירת תקדימים שיפצעו את העיר
21. חריגה ממדיðיות התכðון בלב העיר ההיסטורית, במרחב ðיצפות כה סמוך לעיר העתיקה איðה סבירה
ואיðה מוצדקת. 'פריצת מדיðיות' חסרת תקדים זו תסכן את עתידו של המרחב ההיסטורי כולו.
22. הפרוייקט המוצע חסר כל התייחסות תכðוðית לרכיבי המורשת שבתחומו ובסביבתם. ערכו התרבותי,
ההיסטורי והארכיטקטוðי של האתר על בðייðיו ומרכיביו האותðטיים ועל מרחב העיר ההיסטורית כולה איðו מעוגן בתכðית. חשיבות ההגðה על ערכים אלו ðובעת מתרומתם למרחב העירוðי, מקיומם של ערכי מורשת ותרבות המהווים ðדבך היסטורי חשוב בתולדותיה של ירושלים, והיðם חלק בלתי ðפרד ממרכיבי זהותה.
23. שימור הרקמה ההיסטורית והשמירה על המרחב הייחודי בליבה של העיר ההיסטורית היðו איðטרס
ציבורי מובהק אשר לא ðיתן להתעלם מחשיבותו.
24. קידום תכðית הפוגעת בערכי המורשת התרבותית הבðוייה של ירושלים, והצבת מגדלים רבי קומות
בתוככי הרקמה ההיסטורית, בðיגוד למדיðיות התכðוðית התקפה-מחייב התייחסות להשלכות הכלל עירוðיות בכל הקשור לפגיעה במרחב, פגיעה במרקם ובערכי המורשת שהיðם ðחלת הכלל. התכðית המוצעת איðה מכילה כל התייחסות שכזו.
25. ערכי האתר וסביבתו שהיðם ðחלת הכלל, ראויים לטיפוח ושמירה יתרה למען העיר, למען קהילת
המקום ולמען הדורות הבאים.
26. יש להטמיע בתכðית המוצעת הðחיות ברורות שישמשו מעטפת הגðה תכðוðית הðדרשת הן לאתר והן
לסביבתו, הן למבðה ההיסטורי עצמו והן למכלול האלמðטים המאפייðים את מורשת המקום. על ועדת התכðון הðכבדה לוודא קיומם של הגבלות הגðה ראויות לאתר ולמרחב, לצמצם את גובה הביðוי וðפחו, ולמðוע פגיעה במורשת העיר ההיסטורית.
27. מסמכי התכðון המוצע היðם חסרים בפרטים במידע מהותי ואיðם מייצרים כלים תכðוðיים להגðה על
המרקם ההיסטורי על איכויותיו וערכיו. התכðית איðה מפרטת מהם הכלים התכðוðיים באמצעותם יישמרו ערכיו ההיסטוריים, האדריכליים והתרבותיים של המרקם, של מכללת ליפשיץ ושל מבðה אוריון. השלכותיו של הביðוי המוצע משפיעות באופן ישיר על האתר ההיסטורי ועל תבðית דמותה וזהותה של הרקמה בה הוא ðתון. קבלת החלטה חסרה על בסיס תשתית עובדתית חלקית, חורגת מאמות המידה התכðוðיות והשימוריות המקובלות.
א( מכללת ליפשיץ מסומðת לשימור אולם בה בשעה היא גם מיועדת להרחבה ולתוספות בðייה שאין לדעת מהן. טבלת שטחי הבðיה )טבלה 5 'זכויות והוראות בðיה-מצב מוצע( מדובר בתא שטח 4 ששטחו 1,171 מ"ר ושטחי הבðייה המוצעים בו הם 1,530 מ"ר מעל הכðיסה הקובעת + 1,474 מ"ר 6
מתחת לכðיסה הקובעת. סה"כ 3,004 מ"ר. האם זו תוספת למבðה הקיים? האם אלו שטחי המבðה הקיים והתוספת? האם זהו רעיון תיאורטי של חללים מרחפים במיקום כלשהו? האם עליðו לðחש?
ב( דומה כי התכðית מאפשרת שטחי בðייה במבðה מכללת ליפשיץ בלי לפרט מהו הביðוי הðוסף הזה, היכן ממוקם, כיצד ðראה, האם מתיישב עם ערכי השימור ומורשת האתר ומדוע כה הכרחי לפגוע במבðה לשימור כאשר במתחם הכולל מבוקשים כאמור מעל 66,000 מ"ר לבðייה חדשה.
ג( מכללת ליפשיץ כוללת כיום שלוש קומות, ובאילוסטרציה שמהווה מעין 'חזית' בðספח הביðוי הסכימטי ðדמה שרואים את המבðה כפי שהוא, ואולם מדובר במבט כה אילוסטרטיבי, שאיðו מבהיר מהן הכווðות התכðוðיות בעðיין זה. גם בטבלה 5 לפירוט מðיין הקומות אין כל מידע ולא מצויין מספר הקומות של המבðה הקיים או התוספת המוצעת.
ד( מכללת ליפשיץ מסומðת בתשריט כמבðה לשימור. סביב קוðטור המבðה ההיסטורי מסומðים קווי בðיין בצמוד למבðה הקיים ובðוסף מסומן קו בðיין תחתי/תת קרקעי גם בהיקף המגרש. ðיתן להðיח כי הכווðה היðה לאפשר בðייה במבðה ההיסטורי עצמו, אך הואיל ואין התאמה בין מסמכי התכðית לבין עצמם, אין בהירות בעðיין זה. יש לתקן מסמכי התכðית ולהדגיש כי אין לאפשר תוספת בðייה כלשהי למבðה לשימור למעט חיזוק הðדסי ושיקום המבðה ההיסטורי.
ה( בתכðיות קומת הקרקע ובקומות החðיוðים )לפחות בחðיוðים מיðוס 1 ומיðוס (2 של הפרוייקט המוצע, ðראה כי מוצעת בðייה מאסיבית בצמוד למבðה מכללת ליפשיץ, בקו אפס עם המבðה ההיסטורי הקיים לשימור, ומתחתיו. יש לבטל את הביðוי המבוקש במבðה ההיסטורי לשימור, בטרם תובהר מהותו בתכðית. אין לאשר שטחי בðייה אלו מבלי לתכðן אותם, מבלי להציגם, מבלי לבחון את ההשלכות שלהם על הבðיין ההיסטורי ועל האתר, אין לאשר תוספת בðייה זו מבלי להקדים ולהוכיח כי הðזק שיסבו לאתר היðו הכרחי והפרוייקט לא יוכל להתקיים בלעדיו. יש לבטל קו הבðיין המבוקש בתת הקרקע, המסומן בצמידות למבðה לשימור. יש לקבוע מרחק מיðימלי של 4 מ' בהיקף המבðה ולהטמיע בהוראות התכðית הðחיותיו של מהðדס שימור מומחה לעðיין זה.
ו( תוספת הביðוי המוצע במבðה מכללת ליפשיץ מצויין גם בפרק 4.1.2 )א( בהוראות התכðית כך-
"מוצעת תוספת ביðוי למבðה הקיים, כמופיע בðספח הביðוי וכוללת תוספת שטחים בקומות מרתף וכן תוספת קומת עליוðה כגלרייה לאולם הקיים". כאמור יש לבטל סעיף זה, לאסור על תוספת בðייה חדשה במבðה לשימור ולהתיר אך ורק תוספת מיגון והסדרת בטיחות והðגשה.
ז( יש לבטל תוספת הביðוי המוצע במכללת ליפשיץ גם בסע' 6.1.7 )א( 20 כדלקמן –"עבודות השימור/שיקום/שחזור ותוספות הבðיה בצמידות לבðיין לשימור יבוצעו על ידי קבלן בעל ðיסיון מוכח בעבודות שימור" יש לבטל הסעיף ולאסור על תוספת בðייה כאמור. ובסעיף 6.1.7 )א( 24 המציע "תוספת הרחבה כמפורט במבðה לשימור יותרו רק השיðויים הבאים: "תוספת הרחבה כמפורט בðספח הביðוי וכוללת תוספת שטחים בקומות מרתף וכן תוספת קומת עליוðה כגלרייה לאולם הקיים"
מתוך מסמכי התכðית המוצעת: מימין- תכðית מפלס הקרקע ומשמאל תכðית מפלס -1 החðיון.
ðראה כי במבðה מכללת ליפשיץ מוצעת בðייה מאסיבית בצמוד לבðיין ההיסטורי 'לשימור' מלא, הן במפלס -1 והן במפלס -2 7
ðדגיש שוב כי אין להתיר כל תוספת בðייה למבðה ההיסטורי לשימור 'מכללת ליפשיץ' ואין להתיר כל שחזור באתר.
28. כאמור, תוספת הביðוי המוצע במבðה מכללת ליפשיץ המצויין בפרק 4.1.2 )א( בהוראות התכðית -
"מוצעת תוספת ביðוי למבðה הקיים, כמופיע בðספח הביðוי וכוללת תוספת שטחים בקומות מרתף וכן תוספת קומה עליוðה כגלרייה לאולם הקיים". הביðוי איðו מוצג, וממילא איðו ראוי ואיðו מקובל. יש לבטל סעיף זה, לאסור על כל תוספת בðייה חדשה במבðה לשימור. ðיתן להתיר אך ורק תוספת מיגון והסדרת בטיחות והðגשה.
29. יש לתקן סע' 6.1.7 א' )(13 בהוראות התכðית ולציין כי לא תותר חפירה מתחת ו/או בצמוד למבðה
לשימור. הðוסח הðוכחי מציין רק חפירה 'מתחת למבðה' ויש להדגיש גם 'בצמוד' אליו.
30. בהתייחס להצעת התכðון לערוך 'שחזור' של אלמðטים ממבðה קולðוע אוריון ולהדביקם אל קומת
המסד של המגדל החדש. כאמור בסע' 4.3.2 )א( ג. בהוראות התכðית המוצעת- "בתחום השביל יובטח שחזור הגגון המיוחד של מבðה 'קולðוע אוריון' המסומן בתשריט התכðית ובðספח הביðוי כ- 'אלמðט לשחזור 03 '. הגגון יהיה זיזי לחלוטין ולא תותר תמיכתו על ידי אלמðטים קוðסטרוקטיביים בקומת הקרקע )לרבות העמודים הקיימים שיהרסו במסגרת התכðית(. יותר שימוש באמצעים לתלייתו מחזית הבðיין. שחזור אלמðט זה היðו מחייב. מובהר כי קווי הבðיין איðו כוללים אלמðט וכי תותר שחזורו מעבר לקווי הבðיין. ככל וידרשו שטחים עבור . שימור האלמðט הם ייðתðו בðוסף למצוין בטבלה 5". ðציין כי לקבלת תכðון ראוי יש לבטל כליל את כל סעיפי ההריסה והשחזור.
31. ðדגיש שוב )ר' סע' 10-11 לעיל( כי שחזור ו/או פירוק והרכבה היðן פרקטיקה לא ראויה, לא אתית
ואסורה בעולם השימור. יש להימðע מההַ גְ חָ כָה האבסורדית של הערך השימורי של המקום. השחזור שדðן מוזכר גם בסע' 4.4.2 )ב( ודיðו כאמור לביטול. אמðוֹת השימור )וðציה ס',7 בורה ס'(9 מדגישות כי העתקה איðה מקובלת מבחיðה אתית, מסוכðת לשלמות המבðה ומשðה את ההקשר המקורי. אין לאפשר הזזת מבðה או חלקים ממðו. המיקום הפיזי של המבðה ורכיביו הם חלק בלתי ðפרד מההיסטוריה, מסביבת ההתרחשות שלה, ומהמשמעות התרבותית של האתר. הם חייבים להישאר במקום ההיסטורי המקורי שלהם.
32. הוראות התכðית המוצעת לגבי מבðה קולðוע אוריון סע' 6.4.1 מתייחסות אל המבðה כאל "בðיין בו
קיימים אלמðטים המיועדים לשחזור" כזכור, התכðית מסמðת את מבðה קולðוע אוריון )המקורי( העומד על תילו בתא שטח מס' 3 – להריסה. בהתחשב בעובדה שבכווðת התכðית להורסו לחלוטין, הרי שעתה 'דמו הותר' וðיתן להשתעשע בחלקיו ולהדביקם פה ושם ברחבי המגדל החדש אשר יקום על חורבותיו. מספר סעיפי הוראות הזויות מציעות כי "הבðיין ישולב בבðיה החדשה כפי שמפורט בðספח הביðוי" ..."תשוחזר חזית בית הקולðוע הפוðה לרחוב שמאי" ... "החזית תשוחזר בטיח ...בהתאם לאופי הפתחים ההיסטורי"... "ישוחזרו חלק מהקשתות בחלל האולם"... "קוðסטרוקציית הפלדה של האולם המרכזי תשוקם באופן שתהיה גלויה בחלל המוצע )הן על ידי פירוק והרכבה/שיקום באתר("..." חלל האולם יעוצב באופי המאזכר את אופיו ההיסטורי"... "הגגון המיוחד של מבðה "קולðוע אוריון" ישוחזר כמפורט בסעיף 4.3.2 א"..."יותרו התאמות במבðה" ..
"שחזור המבðה יעשה באופן שישמור על חלל האולם וערכיו"... "קוðסטרוקציית פלדה בדומה לזו ששמשה את האולם ההיסטורי". סוף ציטוט. וההדגשות איðן במקור.
33. לא יאומן כי יסופר, אלו הן פעולות אשר מרוקðות מתוכן וממשמעות ערכית-שימורית והופכות את
האתר ללעג, חוּכָא וְ אִ טְ לוּלָא.
34. ðחזור וðציין כי יש לבטל כל סעיף המתיר 'פירוק והרכבה' או 'שחזור' של אלמðטים מקוריים
היסטוריים באתר. אין זו פרקטיקה שעומדת במבחן המציאות ואיðה מקובלת מבחיðה מקצועית ואתית.
35. ðדגיש וðבהיר כי 'שחזור', 'העתקה', או 'פירוק והרכבה' גורמים לאובדן הערכיות, האותðטיות
ושלמות האתר. הפרקטיקות הללו איðן מתיישבות עם אמðות השימור שהזכרðו לעיל, כמו גם הðחיות האמðה למורשת תרבותית )אוðסק"ו (1972 לגבי Integrity & Authenticity כאמור יותר אך ורק בðסיבות חריגות"ביחסלאותðטיות,שחזורשרידיםארכיאולוגייםאומבðיםהיסטורייםאורבעים יהיהמוצדקרקבðסיבותחריגות")סע' 86 פרק ה' אותðטיות, שלמות ויושרה(.
8
36. בðוסף, יש לבטל כליל את תוספת הביðוי המבוקש במבðים ההיסטוריים, אין לאשר שטחי בðייה
ðוספים כלשהם מעבר לקיים
37. יש לבטל קו הבðיין המבוקש בתת הקרקע, המסומן בצמידות לקו המגרש. יש לקבוע מרווח הגðה
בהיקף המתחם ההיסטורי, על בסיס חוו"ד מהðדס שימור מומחה, ולהטמיע בהוראות התכðית הðחיותיו של מהðדס השימור המומחה לעðיין זה.
38. בסעיף 4.4.2 )א( י"ב בעðיין תאי שטח 1+2 למגורים-מסחר-ומוסדות ציבור, מוצע כי – תותר הקמת
מרתף חðייה בתכסית של עד %100 ובלבד שיוסדר פתרון למי הðגר. יותרו פתרוðות באמצעיים מכðיים". אין הבהרה לגבי תא שטח 4 בו מצוי המבðה לשימור 'מכללת ליפשיץ' ומשכך ðבקש לציין במפורש כי אין לאפשר כל חפירה תת קרקעית מתחת למבðה זה או בצמוד אליו. בהקשר זה ðאמר כי בðייה בתכסית מלאה של המגרש איðה מאפשרת ðטיעת עצים בוגרים והיתכðות סבירה לגדילתם באתר. עובדה זו מייצרת 'מדבר אורבðי' מלאכותי ðטול צמחייה ראוייה.
39. עדות ðוספת לכווðה התכðוðית לייצר סיטואציה עירוðית ðטולת צמחייה בעלת ערך מופיעה בסעיף
6.1.8 בו מוצע כי "תיðתן גמישות המאפשרת שלא לשמר/להעתיק עץ שהוגדר כך, וזאת על פי אישור פקיד היערות או גוף המוסמך לכך. סטיה מהוראה זו לא תחשב כסטייה מהוראות תכðית זו". ðטען כי מדובר בשגגה מוחלטת בהיבט הציבורי והעירוðי ואין לאשר סעיף זה. יש לחייב שימור שðי העצים הוותיקים המסומðים לשימור ולעגן שימורם בהוראות סטייה ðיכרת.
40. התכðית מצייðת כי היא מציעה "ביðוי ופיתוח כיכר עירוðית המוקפת בקומות מסד המאגדות בתוכה
מסחר בקומת הקרקע, ושימושים מעורבים ..קומות מסד משותפות לשלושת תאי השטח המתוכððות לחבוק כיכר עירוðית "פיאצה" מול חזית מכללת ליפשיץ, הכוללת מסחר במפלס הרחוב הפוðה לכיכר ולרחובות הלל ושמאי... תא שטח 3 מציע מסחר ושחזור של מבðה קולðוע אוריון במפלסים התחתוðים וביðוי של מלון בן 140 חדרים מעל. חזית קולðוע אוריון ברחוב שמאי מוצעת לשחזור...תא שטח 4 מכללת ליפשיץ, המבðה מיועד לשימור וðותר בייעוד מבðה ומוסדות ציבור, מוצעת למבðה הקיים תוספת ביðוי באמצעות הרחבה לכיוון רחוב ההסתדרות, ביðוי בתת הקרקע ובקומה העליוðה".
מימין – חתך סכימטי של המגדל במגרש חזית צפוðית – מצב מוצע חזית מזרחית – מצב מוצע מס' ,1 ומבט על המגדל המוצע במגרש מס' .2 עם מבט אל 'קולðוע אוריון' המשוחזר עם מבט אל 'קולðוע אוריון' המשוחזר החתך אמðם חוצה את מכללת ליפשיץ אך איðו באמצעות הדבקה על חזית המגדל החדש באמצעות הדבקה על חזית המגדל החדש מציג את הביðוי המאסיבי המתוכðן בקומות במגרש מס' .3 במגרש מס' .3 החדשות שמתחת לבðיין ההיסטורי )מתוך מסמכי התכðית( )מתוך מסמכי התכðית(.
)ביðוי המוצג בתכðיות החðיוðים התת קרקעיים(
)מתוך מסמכי התכðית(
9
41. בהתייחס להצעת הביðוי המדובר- יאמר כי piazza 'כיכר עירוðית' באשר היא, היðה מעשה תכðוðי
עירוðי ראוי לכשעצמו, אך בפרוייקט זה מדובר בעצם במפגש של סימטא ורחובות פðימיים למרגלות מגדלי עðק, עם זכות מעבר לרכב. אין זה מרחב ציבורי רחב או מקום שהייה פתוח לרווחתם של עוברי האורח והמבקרים. זהו חלל מוצל, חשוך המהווה מסדרון רוח למרגלות המגדלים. הכיðוי המפואר 'פיאצה' איðו מצליח לייצר אשליה של מקום. של מרחב עירוðי איכותי ואפקטיבי שðעים להימצא בו.
42. הסתייגותðו מתכðית זו תטען כי לא ðיתן לאשר תכðית סכימטית-עקרוðית זו ויש לחייב השלמת תכðון
כמתחייב וכðדרש. התכðית במתכוðתה הðוכחית איðה מציגה תכðון ארכיטקטוðי ואורבðי שלם המתייחס אל האתר, אל מרכיביו ואל הקוðטקסט של לב העיר ההיסטורית בו הוא ðתון.
43. חסרים בתכðית זו מסמכי תכðון ðהירים לגבי הבðייה החדשה המוצעת בהקשר הרחב, כמו גם לגבי
הðחיות ההגðה הðדרשת על רכיבי המורשת ההיסטוריים )ðספחי ðיצפות, ðספחי ðיתוח גבהים וðפחי בðייה וכיוצ"ב(, אשר בהעדרם לא יכולה הוועדה לקבל החלטות תכðוðיות מושכלות בדבר פיתוח המרחב ההיסטורי שדðן.
44. תיקי התיעוד איðם שלמים )בלשון המעטה( ואיðם משקפים את מכלול ערכי המורשת של האתר
והמרקם בו הוא ðתון. יש לחייב הגשת השלמות משמעותיות בתיקי התיעוד. התיקים המצורפים למסמכי התכðית המופקדת חסרים באופן חמור, ואיðם עומדים בקריטריוðים הðדרשים. זו איðה מטלה שðועדה 'לצאת ידי חובה' אלא מסד ðתוðים קריטי בהליך התכðוðי. יש להשלים בין היתר גם פירוט הערכת משמעותו התרבותית של המקום.
45. יש לחייב הצגת תיעוד ראוי לכל המבðים ההיסטוריים, ובוודאי לאלו המיועדים 'להריסה'/'שחזור'
)או כל עוול בלתי ראוי מסוג זה( יש להגיש תכðית שימור מפורטת וראוייה, כמו גם תכðית ביðוי בשלב עריכת התב"ע והפקדתה. אין לדחות הכðת מסמכים מהותיים אלה לשלב היתר הבðייה, מדובר במסמכים קריטיים לצורך קבלת החלטות תכðוðיות סטטוטוריות באתר שדðן.
46. התכðית המוצעת 101-1305846 סובלת מחוסר פירוט בכל היבטי התכðון המוצע ובהתייחס לשימור
מורשת המקום. תכðית לכאורה 'גמישה' אשר חוטאת למטרות התכðון והדיון בתכðית.
47. ברי כי לא ðיתן לדחות לשלב ההיתר את כל התכðון אלא לכלול אותו בתכðית המתאר המופקדת
להתðגדויות הציבור.
48. על החשיבות והחובה בפרטיה של תכðית מתאר מפורטת עמדו בתי המשפט, ולא בפעם אחת. למשל:
עע"מ 2605/18 עיריית חיפה ð' המועצה הארצית לתכðון ובðיה )(2019 פס' 43 אשר מפðה לפסיקות קודמות אלו- ע"א 7654/00 ועדת ערר מחוזית חיפה ð' חברה לבðיין הירדן, פ"ד ðז)(2 ,895 90 ).(2003 וכן עע"מ 7737/14 עיריית יוקðעם ð' המועצה הארצית לתכðון ובðיה ).(2015
49. "דרישהזואיןמטרתהאךלוודאשלאתתאפשרעקיפהשלהוראותהתכðיתעצמן,אלאגםלהבטיח
כיההליךהתכðוðישהולידאתהתכðית,אשרבמסגרתוהובאועמדותיהםשלהגורמיםהרלווðטיים וðשמעקולושלהציבור,לאירוקןמתוכןויוכללהגשיםאתמטרתובהסדרהפומבית,מבוקרת ומושכלתשלהבðייהוהשימושבקרקע.כðיסהלהליךהרישויללאתשתיתתכðוðיתמספקתעלולה להביאלפגיעהבהשתתפותהציבורבהליךהתכðוðיבאופןכללי,ובאופןפרטðילגריעהמזכותםשל ðפגעיםבכוחמןהבðייהðושאההיתרלהביעאתהתðגדותם".
50. יפים לעðיין זה דבריה של השופטת א' פרוקצ'יה בעðיין חברה לבðין הירדן:'מתןהיתריבðייהעל-פי
תכðיתכלליתובלתימפורטתעשוילהיותשקוללמתןהיתרבלאתכðיתכלל.הואכרוךבחופשפעולה בלתימוגבל,אומוגבלבאופןחלקיבלבד,שלהרשותהמעðיקהאתההיתר.הואעשוילחרוגמתפיסות תכðוðיות(בסיסיותשלהמרחבהתכðוðיהכוללושלהתכðוןהðקודתיהראוי')שם, בעמ' .(905 עמדתי עלכךאףאðיבעðייןיוקðעם:"תכליתהשלדרישתהתכðיתהמפורטתהיאלהבטיחכיבשלבהיתר הבðיהלאתתקבלðההחלטותתכðוðיותעקרוðיות,אשרעלפיטיבןוההשלכותשבצדןהיוצריכות להתקבלבהליךתכðוðיסדור,פומביופתוחלהתðגדויות]...[כתוצאהמכך,שלבהיתרהבðיהאמור להתאפייןבביצועבפועלשלביðויושימושבמקרקעיןבהתבססעלהכרעהתכðוðיתקודמתהמבטאת איזוןרצויביןמכלולהאיðטרסיםהðוגעיםלתאהשטחהמסוים'')שם, פסקה .(68 10
51. ðשאר לתהות ולשאול – למה בדיוק קוראים פה 'שימור' ? אם זו אמתלה ריקה מתוכן, תציגו בבקשה
את פðי הדברים כהווייתם. יש לתקן את הוראות התכðית, יש לתקן התכðון המוצע ולבטל הוראות ההריסה של קולðוע 'אוריון'. יש לבטל את מתן האפשרות לפירוק הרכיבים ההיסטוריים והדבקתם כטלאי על חזיתותיו של הבðיין החדש.
52. יש לצמצם ðפחי הביðוי וגובהו, שלא יעלה על 10 קומות ולא יפר את איכויותיה של הרקמה
ההיסטורית. יש להציג תכðית שתשכיל להתייחס אל המרחב הקיים ותבחן מה ðכון לבðות כאן ואיך ðיתן לעשות זאת באופן שמכבד את ערכי המקום ואת טובת הציבור. יש להציג תכðית בðייה שתהא ראוייה לעיר הזו.
53. מחיקת ההיסטוריה היא פגיעה בעצמðו, בכולðו, ובעתידðו. באחריותðו ובאחריות הוועדה הðכבדה
לוודא שהפרוייקט שיוקם כאן יהיה מידתי במימדיו, ערכי ביחס לרכיבי המורשת הקיימים, ואיכותי בתוצר האורבðי והתרבותי שהוא מציע לירושלים.
ולסיכום טעðות המתðגדים
54. מעיון בתכðית ובמסמכיה מצאðו כי השלכותיה מסבות ðזק ופגיעה ברקמה הבðוייה ובמרכיבי
המורשת לשימור המייחדים את העיר ההיסטורית של ירושלים.
55. מדובר בתכðית שתביא לðזק בלתי הפיך לאתר שהיðו מתחם היסטורי לשימור ופוגעת באופייה של
העיר ההיסטורית כולה. ראוי להתבוðן בהשלכותיה ולבחון מחדש את אמות המידה על בסיסן הופקדה בשגגה תכðוðית.
56. התכðית המוצעת מהווה פגיעה גסה בחשיבות העיר ההיסטורית ובערכיה, קידום תכðית זו עומד
בסתירה מוחלטת לכל עקרוðות התכðון, למדיðיות העירוðית ולמטרתה. ðראה כי ðועדה ליצירת ðכס מðיב על חשבון מורשת העיר ירושלים ותושביה.
57. ðטען כי התכðית פוגעת באיðטרס הציבורי כערך תכðוðי ועירוðי. היא איðה מספקת תשתית תכðוðית
ראוייה וכאמור לעיל - ''מתןהיתריבðייהעל-פיתכðיתכלליתובלתימפורטתעשוילהיותשקול למתןהיתרבלאתכðיתכלל''.
58. כזכור, באחריותה של הוועדה לפקח על פיתוח הקרקע במרחב התכðון של ירושלים ולוודא כי תובטח
השמירה על כל בðיין ודבר שיש להם חשיבות אדריכלית והיסטורית
59. אðו סבורים כי יש לתקן השגגה ולדחות תכðית 101-1305846 המופקדת במתכוðתה הðוכחית.
60. המתðגדת שומרת על זכותה להוסיף ולפרט את ðימוקי ההתðגדות וכן לצרף חוות דעת ומסמכים
ðוספים במידת הצורך.
המתðגדת מבקשת להיות מוזמðת, באמצעות הח"מ, לכל דיון שייערך בתכðית ובהתðגדויות.
ב ב ר כ ה ,
צפי שלף , אדריכלית
מðהלת מחוז ירושלים
המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
לוט:
תצהיר מאומת וחתום ע"י עו"ד להגשת ההתðגדות
העתקים:
ðיב ויזל, מðכ"ל המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל עו"ד שרון אבðי, יושבת ראש הפורום הציבורי של מחוז ירושלים במועצה לשימור עו"ד טל בן ðון גלז, מðהלת המחלקה המשפטית, המועצה לשימור